Page 483 - HATAM-1

‫‪ÊÈ˙ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה קסה‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫והיתה בת אשתו ולא בתו אלא שגידלה כבת‬ ‫משמיה דר' יצח חשיב תרי לגבי חד‪ .‬א"כ תיקשי‬
‫כמ"ש רמב" בפ' פנחס )כו‪ ,‬מו(‪ .‰‬מ"מ היתו‬ ‫בביצה י"א ע"א דתניא משו ר' יהושע אמרו‬
‫אינו במצות עשה לכבדו כמבואר להדיא בסוטה‬
‫מ"ט ע"א וברש"י ד"ה איטפיל בי' וכו'‪ .‬ואפילו‬ ‫ואפ"ה חשיב לי' יחיד‪.‬‬
‫יהיה עליו קצת מצות כיבוד‪ Â‬ויהי' מחוייב‬
‫להשתדל לומר קדיש עבור רבו א לא היה לו‬ ‫‪ „"ÚÙÏÂ‬לק"מ דעד כא לא אמרו הרא"ש אלא‬
‫בני ‪ .‬אבל אי האבלי מחויבי להניח לו‬
‫מקדישי שלה ‪ .‬וסברא רבא דלא נשתתפו אלא‬ ‫הת דהוזכר ש האומרו ר' חסדא וחזי‬
‫שיהיה לכל השותפי שוה בשוה‪ ,‬דהיינו ב'‬ ‫מא גברא רבא אמר משמיה‪ .‬אבל הכא משו ר'‬
‫חלקי עבור אביו ועבור אמו שהוא שכיח אצל‬ ‫יהושע אמרו ולא הוזכר מא אמרו אולי‬
‫כל אד ‪ ,‬ויות לו מ השותפות חלק קדישי‬ ‫התלמידי שלא הגיעו להוראה המה‪ .‬וכ מוכח‬
‫שיוכל לקיי מצות כיבוד ‪ .‬אבל לא שיהיה‬ ‫דאי לא תימא הכי היה מזכיר שמ כדאמרינ סו‬
‫לשות א' ג' חלקי או אפילו ד' וה'‪ .‬כגו שיש‬ ‫הוריות מימיה אנו שותי ושמותיה אי אנו‬
‫לו כמה רבני שלמדו עמו ומי שגדלו וג אביו‬ ‫מזכירי ‪ ,‬על כ לא חשו להו חז"ל‪ .‬ומכ"ש הכא‬
‫ואמו‪ .‬ושארי שותפי אי לה אלא ב' אב וא‬ ‫דקרי להו יש מפקפקי אי יכריעו גדולי ישראל„‪.‬‬

‫ואדעתא דהכי לא נשתתפו‪.‬‬ ‫‪ „ÂÚÂ‬אולי לא עמדו בשמועת וחזרו בה‬

‫‪ ‰ÊÂ‬נ"ל טע מנהג שלא שמענו מעול שנתנו‬ ‫כששמעו טענת רבי ‪ .‬והא דהלכה‬
‫כבתראי אפילו תלמיד במקו הרב‪ ,‬היינו א‬
‫האבילי קדיש לכיוצא בהנ"ל‪ .‬אעפ"י‬ ‫אחר ששמע דברי רבו עמד בשמועתו ולא הדר‬
‫שהמהרי"ק כתב דלא שיי בזה מנהג דלא שכיח‪,‬‬ ‫ביה‪ .‬אבל מסתמא אמרינ הדר ביה כשרבו הקשה‬
‫א"כ א אני אומר דלא שיי בזה שותפות במידי‬ ‫עליו‪ ,‬אדרבא כיו שהרב שמע דברי התלמיד‬
‫דלא שכיחי‪ .‬על כ טוב שיוסיפו לומר מזמור א'‬ ‫וחלק עליו א"כ הרב בתרא הוא וג רבו והלכה‬
‫עבור הנ"ל ויאמר קדיש מה שאינו משיג גבול‬ ‫כמותו‪ .‬על כ דברי עבודת הגרשוני תמוהי‬
‫שארי האבילי ‪ .‬וה' ינח עמו וירחמ וינהל‬
‫באותו הפסק‪.‬‬
‫על מבועי מי חיי הכ"ד א"נ לעבדי ה'‪.‬‬
‫‪ ÔÂ„È ·Â‬שלפנינו אע"ג שהמגדל יתו יש לו‬
‫‪.˜"ÙÏ ‚"Ù˜˙ ·‡ '· '‰ ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù‬‬
‫מצוה רבה ומעלה עליו כאלו ילדו‬
‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫ובהג"ה מיימוני דמייתי רמ"א ח"מ סו סי' מ"ב‬
‫מבואר דקורא לו בנו סת ‪ .‬ומקרא מלא דבר‬
‫הכתוב סרח בת אשר‪ ,‬והיא לא היתה בת אשר‬

‫˙˘‪‰Ò˜ ‰·Â‬‬

‫]‡‪[˜ÁˆÈ Ú¯Ê ÏÏη Ì„‡ Ì‬‬

‫‪ ‰ÈÓ˙Â‬בעיני הרי ש"ס ערו בפרק ערבי פסחי‬ ‫·‪ ‡"‚Ó‬סימ תקצ"א סק"ז מארי ש דאדו‬

‫קי"ט ע"ב עתיד הקב"ה לעשות משתה‬ ‫נקרא זרע יצחק‪ ,‬ושוב כתב דבירושלמי‬
‫ביו שיגמול חסד לזרעו של יצחק‪ ,‬וידוע שאי‬
‫עשו בכלל‪ .‬וא"כ מוכח מלשו חז"ל דזרעו של‬ ‫מייתי מדאמר הקב"ה ליצחק לזרע את את‬
‫יצחק הוא ישראל דוקא‪ .‬וכ מלשו הקרא ביו‬
‫הארצות האל ולעשו לא נת ‪ ,‬ודחה זה דהרי נת‬
‫לו באמת קיני וקניזי וקדמוני‡‪.‬‬

‫„‪.‡ ,‡È ‰ˆÈ·Ï 'ÈÁ·  ȷ¯ Î"Π.‬‬

‫‪.ÂÚ 'ÈÒ ‡Ó 'ÈÒ ‡"Á Ú"‰‡· ÔÏ‰Ï '¯ .‰‬‬
‫‪.‰Ó˘ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .ÂÏ„‚˘ ÈÓ „·η ·ÈÈÁ ÌÂ˙È„ „"Ù ‰·¯ ˙ÂÓ˘Ó ‡È·‰  ˜ 'ÈÒ ˙ÂÏ·‡ ˙ίÚÓ Á"„˘· .Â‬‬

‫˙˘‪‰Ò˜ ‰·Â‬‬

‫‡‪¯˙ÂÓ χ¯˘È· ¯ÂÒ‡ ̉¯·‡ Ú¯ÊÏ ‰ ‰ È È‡˘ Ì Â˜ Â È ˘˘ ÔÂÈÎ ,‡Â‰ ‰ÚÂË "·˜ÚÈ Ú¯ÊÏ" ¯Ó‡‰˘ ·˙Î ÁÏ 'ÈÒ ˘"·È¯ ˙"¢· .‬‬
‫·‡‪¯Èډ .̉¯·‡ ˙ί· ˙‡ ÍÏ Ô˙È ·˜ÚÈϯӇ ˜ÁˆÈ ȯ‰Â ,˜ÁˆÈ ÏÎ ‡ÏÂ Ú¯Ê ÍÏ ‡¯˜È ˜ÁˆÈ· ÈÎ ¯Ó‡ ˘ ÈÙÏ ,ÌÏÂÚ‰ ˙ÂÓÂ‬‬
‫‪¯ÂÒ‡˘ Ï"È ˜ÁˆÈ Ï˘ Âگʷ ¯„ ‰Â ,˜ÁˆÈ ˘"Ú ‡¯˜ ˙Ó‡· Ï·‡ ,ÂÓ˘ ÏÚ ‡¯˜È ‡Ï ¢ڢ ̉¯·‡Ï ‰"·˜‰ ¯Ó‡ ‰Ê ¯·„˘ ‡"‚Ó‰‬‬
‫‚‪Ôȇ˘ Á"‰ ‚"Ù Ìȯ„ ÈÓÏ˘Â¯ÈÓ ‡È·‰Â .(Â"¯ ¯ÊÚÈχ ¯"‰ ÌÎÁ‰ ÔÎ ÂÏ ‰˘˜‰ ¯·Î˘ ÂÚ¯ 'ÈÒ ‡"Á Ë"È·Ó ˙"¢ ‰‡¯Â) .¢ڷ Ì‬‬