Page 482 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˙‪˙Âχ˘ ÊË‬‬

‫שבמגלת אסתר דכתיב השנית‪ .‬וכ ז' אדר יא"צ‬ ‫עבדי‪ ,‬עיי מג"א סס"י תרפ"ו‪ ,‬ודלא כמ"ש פר"ח‬
‫של מרע"ה בשאילת יעב" ח"א סי' קי"ז מייתי‬ ‫במנהגי איסור )הל' יו"ט( אות י"ד‪.·È‬‬
‫דברי הגאו חכ צבי שהעיקור לעשות בשני‬
‫שלא להרחיקו יותר מג' חדשי מיו מת תורה‪.‬‬ ‫· א הוא באדר ויש בו קו ועשה משתה‬
‫אלא הוא מיית סמוכי ג"כ להאומרי לעשותו‬
‫באדר ראשו ‪ .‬אבל להלכה דעתו לעשות בשני‪,‬‬ ‫ושמחה וי"ט‪ ,‬אינו צרי להטריח אלא פע‬
‫כ"כ מטע חשבו מ שפסק בז' אדר‪ ,‬עמ"ש‬ ‫אחת היינו באדר שני למסמ גאולה לגאולה‪.‬‬
‫בסידור שלו גבי ז' אדר ועוד ש בסו הסידור‬
‫גבי ז' אדר שני ע"ש בביאור ותמצא כדברינו‪.‬‬ ‫‚ א הוא קו ועשה של מצוה כגו לחלק צדקה‬

‫ודלא כמג"א סס"י תק"פ )סק"ח(‪.‬‬ ‫וכדומה‪ ,‬יעשה בראשו משו זריזי מקדימי‬

‫‪ Ê‬בשטרות כותבי בראשו סת ובשני תניי‬ ‫למצות ואי מעבירי על המצות‪ .‬ומ"מ אי שו‬
‫נער נעשה בר מצוה עד אדר ב' מטע שכ' מג"א‬
‫מטע המפורש לעיל‪ ,‬עיי תומי סס"י מ"ג‪.‬‬
‫סי' נ"ה סק"י ע"ש‪.‚È‬‬
‫‪ Á‬והנודר עד אדר‪ ,‬הוא עד הראשו ‪ ,‬דלשו בני‬
‫„ וא הוא יו תענית בצער‪ ,‬יעשה בשני‬
‫אד גריר בתר לשו שטרות‪ ,‬ומ"מ המחמיר‬
‫עד אדר ב' תע"ב‪.‬‬ ‫דאקדומי פורענות לא מקדימי ‪ .‬עיי‬
‫מלחמות ה' ספ"ק דמגלה‪.‬‬
‫‪˜"˜ ‰Ù È˙·˙Î ‰˘ÚÓÏ ‰ÎÏ‰Ï „"ÚÏ Ï" ‰ ÏÎ‬‬
‫‪.˜"ÙÏ ‡"Ù˜˙ Ô¢‡¯ ¯„‡ Ë"È '„ ÌÂÈ ·"Ù‬‬ ‫‪ ‰‬א הוא מידי דלית ביה טורח כגו שב ואל‬

‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫תעשה‪ ,‬מחייב לעשות בב' אדרי בראשו‬

‫ובשני‪.‬‬

‫‪ Â‬ואמירת קדיש לעול השני עיקור דדי של‬

‫מעלה על הנשמה היא בשני כלשו התורה‬

‫˙˘‪„Ò˜ ‰·Â‬‬

‫]‪[ÂÏ„‚˘ ÈÓ ¯Â·Ú ˘È„˜ ¯ÓÂÏ ‰ˆÂ¯˘ ÌÂ˙È‬‬

‫הקדישי ‪ ,‬ולא יהי' אלא שותפות במו"מ ומת‬ ‫˘‪‰"ÂÓ „·Π‡ÏÙÂÓ‰ ˜È˙‰ ·¯‰Ï Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫אחד מה בטלה שותפתו‪ .‬ועוד אי זכה בחייו‬ ‫‪.‡"ÚÈ È·‡ÒÈË ˜"˜„ „"·‡ È" ¯Ú· ·˜ÚÈ‬‬
‫בהקדישי שיפלו אחר מותו והוה דבר שלא בא‬
‫לעול ואפשר שלא יבא‪ .‬וע"כ מעיקרא הנהיגו‬ ‫‪ ˘"Ó‬ע"ד מי שגידל יתו ומת והיתו רוצה‬
‫שיהיה השותפות בי החיי וכל א' יטול חלקו‬
‫במצות כבוד שלו·‪ .‬ודברי עבודת הגרשוני סי'‬ ‫לומר קדיש עבורו ולא הניחוהו האבלי ‡‪.‬‬
‫ס"ג שרוצה לעשות פלוגתא בזה לא נ"ל‪ ,‬ובפרט‬ ‫לע"ד הדי ע האבלי ‪ .‬והנה הדבר מוסכ‬
‫שעמד למני ומונה יש מפקפקי לדעה בפ"ע‬ ‫במהרי"ק )שורש ל( שאי עני הקדישי תליא‬
‫במתי אלא בחיי ‪ ,‬דמשו הכי א יש לאחד‬
‫אשר לא ידענו מא נינהו‚‪.‬‬ ‫שני בני נוטלי ב' חלקי משו דכל א' זוכה‬
‫בחלק מצות כיבוד‪ .‬ואמנ שאי זה אלא הכרח‬
‫‪ È˙ȇ¯Â‬בשער המל פ"ג מה' י"ט הלכה ה'‬ ‫שמזה הכריח מהרי"ק שרש ל' די זה שהקדישי‬
‫מתחלקי בי החיי ולא בי המתי ‪ ,‬א טעמא‬
‫הקשה לפמ"ש הרא"ש ]ריש[ פ' לולב‬ ‫בעי‪ .‬והטע מבואר משו דהוא מטע שותפות‬
‫וערבה גבי ערבה צריכה שיעור‪ ,‬דראבי"ה פסק‬ ‫בכל הריוח שנופל בשותפות שלה והיינו‬

‫כר' חסדא א"ר יצחק‪ ,‬משו דרב חסדא אמר‬

‫‪.Ì˘ „"ÂÈ ˙ίÚÓ Á"„˘ '¯ .·È‬‬
‫‪Ô΢ ‡"‚ÓÎ ‡Ï„ (Ë 'ÈÒ ‡"Á) ·˜ÚÈ ˙·˘Â (Ë"˜Ò) ¯"‡ Ì˘· Ì˘ ˘"‰ÁÓ‰ ȯ·„ ÏÏÎ ‡È·‰ ‡Ï˘ ‡ÏÙÏ :·˜ÚÈ Ï"‚È ˙‰‚‰· .‚È‬‬

‫‪.„È 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯Â .Ï"ÎÚ ,‰‡¯Â‰ ÈÏÚ· ÏÎ ÔÈ‚‰Â‬‬
‫˙˘‪„Ò˜ ‰·Â‬‬

‫‡‪.‚ 'ÈÒ ·"Á Ú"‰‡ ÔÏ‰Ï Ì‚ ‡ˆÓ ‰Ê ÔÈ Ú .‬‬
‫·‪.‰Ó˘ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï '¯ .‬‬
‫‚‪.Ù 'ÈÒ ı ÈÓ Ì"¯‰Ó ˙"¢· ÔÈÂÚÈ .‬‬