Page 479 - HATAM-1
P. 479
‚È˙ ¯ÙÂÒ תשובה קסג Ì˙Á
È˙ȇ¯Âלהגאו מהו' אלי' ווילנא זצ"ל בביאורו כבר בהספד ותענית מימי מרדכי ,דלא קיי"ל כרב
אשי אלא דיו שלפניו נמי נאסר בתרוויהו .ועוד
א"ח סי' תקס"ח דמייתי ראיה ממגילה לרב אשי נמי הא מוטל בי טוריינוס לי"ד
וי"ו ע"ב ,דקאמר סדר פרשיות איכא בינייהו, וממילא נאסר בשניה .ולחששא דאי אירע
ולא קאמר ימי האמורי במגילת תענית איכא מילתא ובטלי' לטוריינוס לית ליה לרב אשי.
בינייהו ,דלת"ק דאמר כל מצות הנוהגות בשני ולמסקנא דאית ל ה חששא ,הכא לא שיי הא,
נוהגות בראשו ,א"כ כל ימי האמורי במגילת דעכ"פ פורי לא יתבטל וזכר לא יסו מזרע ,
תענית נוהגי בשניה ,ולרשב"ג דאמר אינ ויהיה י"ג אסור בהספד ותענית משו יו שלפני
נוהגי בראשו ג ימי האמורי במגילת תענית פורי אפילו יתבטל טוריינוס ,ואי לומר לאסור
אינ נוהגי בשניה .אע"כ פשוט היה דכל ימי יו שלפניו ,הא יו שלפניו טוריינוס הוא
שבמגילת תענית וכל המצות נוהגי בשניה לבר דמוקד .ודוחק לומר אי יתבטל טוריינוס ,יהיה
יו טוריינוס אסור משו יו שלפני נקנור .ז"א,
ממקרא מגילה ע"ש. דהרי א יתבטל טוריינוס לא נגזר אח"כ משו
יו נקנור ,וה"ה דלא עבדינ תחלת י"ט רק
‰È‡¯Âנכונה היא לכאורה .אלא שצל"ע לשיטת בשביל זה וא כ תקנת נקנור למה .אע"כ מוכח
מזה דמרדכי ואסתר לא תקנו יו שלפניו,
)הרא"ש( ]מהר"מ[ בהג"ה מיימוני )הל' והשתא כיו שה לא תקנו ועכשיו נתבטל יו
מגילה פ"ב הי"ג אות ש( ורא"ש פ"ק דמגילה )סי' ז( נקנור אנ לא ניקו ונגזור משו יו שלפני י"ד.
וטוא"ח סי' תרצ"ז דס"ל דאפילו י"ד וט"ו
שבאדר הראשו מותרי בהספד ותענית ,רק א אלו דברי רמב" ז"ל ש .
קראו המגילה ואח"כ נתעברה השנה באותו היו ,
הוא דאסור בהספד ותענית ,אבל לעול אי י"ד ‡ Ì Óהר" פ"ב דתענית פליג וס"ל כיו דיוני
וט"ו שבאדר הראשו אסור בהספד ותענית .א"כ
לכאורה מכ"ש שארי ימי מגילת תענית דלא היו קוד לרומיי ,א"כ ע"כ היה נקנור
ינהגו אלא בשני .וא"כ תיהדר קושיא לדוכתא קוד לטוריינוס ,וממילא י"ל יו שלפני י"ד הוא
תקנה קדמונית מימי מרדכי ואסתר וממילא אי
לימא ימי מגילת תענית איכא בינייהו. לבטלו עכשיו ,ומייתי ג מירושלמי מפורש
‰¯Â‡ÎÏÂי"ל דמודה הרא"ש דימי מגילת תענית הנ"ל.
נוהגי בשניה ,והיינו מדאיצטרי ‡ÓÈ˙‰ÓÂשהרמב" בעצמו מייתי האי
במגילה בכל שנה ושנה ,שמע מינה שארי ימי
נוהגי בשני החדשי .א י"ד וט"ו דאימעטו ירושלמי בסו דבריו והכא לא
מבכל שנה ושנה לעני מקרא מגילה ,הוא הדי שיי תירוצי הנ"ל ,דהא מבואר דרמב" ס"ל
נמי דאימעטו אפילו מאיסור הספד ותענית. דאע"ג דקיי"ל נית לכתוב מ"מ בעי חיזוק ,אלא
שמרדכי לא תיק חיזוק ואנ לא ניקו ונגזור.
Ï" Âדשאני פוסקי נמי מודו דלא איתסרו וא"כ קשה מהירושלמי דמבואר להדיא דאסור
מתקנת מרדכי ואסתר ,דהר כתיב בכל יו שלפניו.
שנה ושנה ,ולא איתסרו לדידהו אלא מדאכתבו
במגילת תענית י"ד וט"ו יומי פורי אינו .וכל ‰¯Â‡ÎÏÂיש מקו לומר דהירושלמי ס"ל
הכתוב במגילת תענית אסור בשני החדשי .ואי
תיקשי א"כ מנ"ל לאסור של זה בזה ,דהא כמ"ד בתחלה קבעוהו בשוש
איצטרי להכי שיהיה אסור באדר ראשו .וכי ולבסו כל העול כלו .והיינו משו דשלחה
האי גוני מקשה הר" ספ"ב דתענית )יח ,ב( על אסתר לחכמי קבעוני לדורות ולא רצו
חכמי ,והואיל והיה תקנת מפוקפקת הוצרכו
הראב"ד. מרדכי ואסתר לחזק תקנת ולאסור לפניו
ולאחריו .ורמב" ס"ל כאיד מ"ד ולא היה
È ‡Âראיתי בראב"ד בתמי דעי סי' רמ"ד, פקפוק בגזרת ולא )נ(גזרו אינהו .וע"כ כתב
רמב" אנ ניקו ונגזור בתמיה .אלא
ומבואר מדבריו דה דלאסור של זה בזה שלמעלה כתבנו דהירושלמי ס"ל דאיצטרי
לא מייתורא נפיק ,דודאי איצטרי לאסור יו למימר שיהיה נוהג באדר שני ,עיי לעיל
שלפני י"ד להראב"ד ,ולדידיה נמי למיסר הספד
ותענית באדר הראשו .והא דלאסור של זה בזה וצ"ע.
לא מייתורא נפיק ,אלא מגופיה דמגלת תענית.
דז"ל הראב"ד ש ,ומה שהזכירו במגילת תענית
