Page 479 - HATAM-1
P. 479

‫‪‚È˙ ¯ÙÂÒ‬‬  ‫תשובה קסג‬                             ‫‪Ì˙Á‬‬

‫‪ È˙ȇ¯Â‬להגאו מהו' אלי' ווילנא זצ"ל בביאורו‬      ‫כבר בהספד ותענית מימי מרדכי‪ ,‬דלא קיי"ל כרב‬
                                                ‫אשי אלא דיו שלפניו נמי נאסר בתרוויהו‪ .‬ועוד‬
‫א"ח סי' תקס"ח דמייתי ראיה ממגילה‬                ‫לרב אשי נמי הא מוטל בי טוריינוס לי"ד‬
‫וי"ו ע"ב‪ ,‬דקאמר סדר פרשיות איכא בינייהו‪,‬‬        ‫וממילא נאסר בשניה ‪ .‬ולחששא דאי אירע‬
‫ולא קאמר ימי האמורי במגילת תענית איכא‬           ‫מילתא ובטלי' לטוריינוס לית ליה לרב אשי‪.‬‬
‫בינייהו‪ ,‬דלת"ק דאמר כל מצות הנוהגות בשני‬        ‫ולמסקנא דאית ל ה חששא‪ ,‬הכא לא שיי הא‪,‬‬
‫נוהגות בראשו ‪ ,‬א"כ כל ימי האמורי במגילת‬         ‫דעכ"פ פורי לא יתבטל וזכר לא יסו מזרע ‪,‬‬
‫תענית נוהגי בשניה ‪ ,‬ולרשב"ג דאמר אינ‬            ‫ויהיה י"ג אסור בהספד ותענית משו יו שלפני‬
‫נוהגי בראשו ג ימי האמורי במגילת תענית‬           ‫פורי אפילו יתבטל טוריינוס‪ ,‬ואי לומר לאסור‬
 ‫אינ נוהגי בשניה ‪ .‬אע"כ פשוט היה דכל ימי‬        ‫יו שלפניו‪ ,‬הא יו שלפניו טוריינוס הוא‬
‫שבמגילת תענית וכל המצות נוהגי בשניה לבר‬         ‫דמוקד ‪ .‬ודוחק לומר אי יתבטל טוריינוס‪ ,‬יהיה‬
                                                ‫יו טוריינוס אסור משו יו שלפני נקנור‪ .‬ז"א‪,‬‬
             ‫ממקרא מגילה ע"ש‪.‬‬                    ‫דהרי א יתבטל טוריינוס לא נגזר אח"כ משו‬
                                                ‫יו נקנור‪ ,‬וה"ה דלא עבדינ תחלת י"ט רק‬
‫‪ ‰È‡¯Â‬נכונה היא לכאורה‪ .‬אלא שצל"ע לשיטת‬         ‫בשביל זה וא כ תקנת נקנור למה‪ .‬אע"כ מוכח‬
                                                ‫מזה דמרדכי ואסתר לא תקנו יו שלפניו‪,‬‬
‫)הרא"ש( ]מהר"מ[ בהג"ה מיימוני )הל'‬               ‫והשתא כיו שה לא תקנו ועכשיו נתבטל יו‬
‫מגילה פ"ב הי"ג אות ש( ורא"ש פ"ק דמגילה )סי' ז(‬  ‫נקנור אנ לא ניקו ונגזור משו יו שלפני י"ד‪.‬‬
‫וטוא"ח סי' תרצ"ז דס"ל דאפילו י"ד וט"ו‬
 ‫שבאדר הראשו מותרי בהספד ותענית‪ ,‬רק א‬                     ‫אלו דברי רמב" ז"ל ש ‪.‬‬
‫קראו המגילה ואח"כ נתעברה השנה באותו היו ‪,‬‬
‫הוא דאסור בהספד ותענית‪ ,‬אבל לעול אי י"ד‬          ‫‡‪ Ì Ó‬הר" פ"ב דתענית פליג וס"ל כיו דיוני‬
‫וט"ו שבאדר הראשו אסור בהספד ותענית‪ .‬א"כ‬
‫לכאורה מכ"ש שארי ימי מגילת תענית דלא‬            ‫היו קוד לרומיי ‪ ,‬א"כ ע"כ היה נקנור‬
‫ינהגו אלא בשני‪ .‬וא"כ תיהדר קושיא לדוכתא‬         ‫קוד לטוריינוס‪ ,‬וממילא י"ל יו שלפני י"ד הוא‬
                                                ‫תקנה קדמונית מימי מרדכי ואסתר וממילא אי‬
    ‫לימא ימי מגילת תענית איכא בינייהו‪.‬‬          ‫לבטלו עכשיו‪ ,‬ומייתי ג מירושלמי מפורש‬

‫‪ ‰¯Â‡ÎÏÂ‬י"ל דמודה הרא"ש דימי מגילת תענית‬                            ‫הנ"ל‪.‬‬

 ‫נוהגי בשניה ‪ ,‬והיינו מדאיצטרי‬                  ‫‪ ‡ÓÈ˙‰ÓÂ‬שהרמב" בעצמו מייתי האי‬
 ‫במגילה בכל שנה ושנה‪ ,‬שמע מינה שארי ימי‬
‫נוהגי בשני החדשי ‪ .‬א י"ד וט"ו דאימעטו‬           ‫ירושלמי בסו דבריו והכא לא‬
‫מבכל שנה ושנה לעני מקרא מגילה‪ ,‬הוא הדי‬          ‫שיי תירוצי הנ"ל‪ ,‬דהא מבואר דרמב" ס"ל‬
  ‫נמי דאימעטו אפילו מאיסור הספד ותענית‪.‬‬         ‫דאע"ג דקיי"ל נית לכתוב מ"מ בעי חיזוק‪ ,‬אלא‬
                                                ‫שמרדכי לא תיק חיזוק ואנ לא ניקו ונגזור‪.‬‬
‫‪ Ï" Â‬דשאני פוסקי נמי מודו דלא איתסרו‬            ‫וא"כ קשה מהירושלמי דמבואר להדיא דאסור‬

‫מתקנת מרדכי ואסתר‪ ,‬דהר כתיב בכל‬                                  ‫יו שלפניו‪.‬‬
‫שנה ושנה‪ ,‬ולא איתסרו לדידהו אלא מדאכתבו‬
‫במגילת תענית י"ד וט"ו יומי פורי אינו ‪ .‬וכל‬      ‫‪ ‰¯Â‡ÎÏÂ‬יש מקו לומר דהירושלמי ס"ל‬
‫הכתוב במגילת תענית אסור בשני החדשי ‪ .‬ואי‬
‫תיקשי א"כ מנ"ל לאסור של זה בזה‪ ,‬דהא‬             ‫כמ"ד בתחלה קבעוהו בשוש‬
‫איצטרי להכי שיהיה אסור באדר ראשו ‪ .‬וכי‬          ‫ולבסו כל העול כלו‪ .‬והיינו משו דשלחה‬
‫האי גוני מקשה הר" ספ"ב דתענית )יח‪ ,‬ב( על‬        ‫אסתר לחכמי קבעוני לדורות ולא רצו‬
                                                ‫חכמי ‪ ,‬והואיל והיה תקנת מפוקפקת הוצרכו‬
                   ‫הראב"ד‪.‬‬                      ‫מרדכי ואסתר לחזק תקנת ולאסור לפניו‬
                                                ‫ולאחריו‪ .‬ורמב" ס"ל כאיד מ"ד ולא היה‬
‫‪ È ‡Â‬ראיתי בראב"ד בתמי דעי סי' רמ"ד‪,‬‬            ‫פקפוק בגזרת ולא )נ(גזרו אינהו‪ .‬וע"כ כתב‬
                                                ‫רמב" אנ ניקו ונגזור בתמיה‪ .‬אלא‬
‫ומבואר מדבריו דה דלאסור של זה בזה‬                ‫שלמעלה כתבנו דהירושלמי ס"ל דאיצטרי‬
 ‫לא מייתורא נפיק‪ ,‬דודאי איצטרי לאסור יו‬         ‫למימר שיהיה נוהג באדר שני‪ ,‬עיי לעיל‬
‫שלפני י"ד להראב"ד‪ ,‬ולדידיה נמי למיסר הספד‬
‫ותענית באדר הראשו ‪ .‬והא דלאסור של זה בזה‬                            ‫וצ"ע‪.‬‬
‫לא מייתורא נפיק‪ ,‬אלא מגופיה דמגלת תענית‪.‬‬
‫דז"ל הראב"ד ש ‪ ,‬ומה שהזכירו במגילת תענית‬
   474   475   476   477   478   479   480   481   482   483   484