Page 481 - HATAM-1
P. 481
ÂË˙ ¯ÙÂÒ תשובה קסג Ì˙Á
היינו לפי הטע דמשו הכי בטלה מגילת תענית ‡ Ì Óנראה דפוסקי כול לא ס"ל כנ"ל דיהיה
דהני כי הני .א"כ כל עצמ של בעלי מגילת
תענית לא סמכו אלא על ששו ושמחה של ד' אסור לאחריו ,דאפשר טעמא דנאדינ
צומות .ומכיו שבטלו הני אי כח לאחרניתא משינוייא דאביי ,לאו משו דהוה לבר מהילכתא,
להוסי .אבל כדמייתי תנאי ואמר ר' יוסי טעמא דלעול ברייתא דמגילת תענית דאוסר לאחריו
מפני שאבל הוא לה ,וא כ תינח ניסי אתיא דלא כהלכתא .א מטע אחר הוה שינוייא
התלויי בבית המקדש ,אבל ניסי שנעשו בח"ל דאביי דחיקא ורחיקא ,דהרי יו שלשי של אדר
אדרבה שמחה ,שא ג זאת בהיות באר ישבו ב"ד כל היו וממתיני על עדי ונוהגי
אויביה לא מאסתי וגו' .וא"ש ברייתא דהפגינו אותו היו קודש ,ואי לא אתו עדי ויהיה מחר
ואתי אפילו כר' יוסי וכאוקימתא דמסכת תענית.È חדש ,מ"מ היו כבר עבר בקדושה ומה תועלת
לאוסרו משו יו שלפני ר"ח .וצרי לדחוק
˙Ó‡·Âכ משמע פ"ק דמגילה י"ד ע"א כשכבר ידעו ב"ד עפ"י חשבו שלא יבואו עדי
ביו שלשי ,וכל זה דוחק .ע"כ נאיד רב אשי
וערכי יו"ד :דאחרניתא מוסיפי ,
דאמרינ הת משחרב בית המקדש הוכשרו כל מדאביי ודלא כרבנו אפרי הנ"ל.
הארצות לומר שירה .וכ נהגו בכמה מדינות
וקהלות לעשות לה פורי ביו שנעשה לה „ÂÚלאלוקי מילי במ"ש ראב"ד דמייתי ר"
הצלה בימי הה בגולה .‡Èול"ג בעומר יוכיח
שנתחדש ע"י תלמידי ר"ע והיה אחר החורב . פ"ב דתענית דנהי דבטלה מגילת תענית
אע"כ מפני שנעשה בח"ל ,דלא כפר"ח במנהגי מ"מ אי לגזור בה תענית בציבור .והקשה הר"
איסור שלו בהלכות י"ט אות י"ד שקרא תגר על מהא דר"ה י"ח ע"ב דמייתי ש"ס דלא בטלה
המנהג ההוא .ולע"ד מנהג ותיקי הוא דלמסקנא מדאמר צאו והתענו על מה שהתענית .ואי ס"ד
לא קיי"ל כה דאחרניתא אינ מוסיפי ,אלא דאפילו למ"ד בטלה מגילת תענית אסור לגזור
כיו שאינו אבל לה יוסיפו ויוסיפו .ומיושב תענית ,א"כ לא מוכח ש"ס מידי ,דהא הת גזרו
סתירת הש"ס דר"ה ע ש"ס דתענית ,דלמסקנא תענית ומשו"ה אמר צאו והתענו ע"ש בר" .
ברייתא כר' יוסי נמי אתי .וממילא מיושב
קושיתינו על הראב"ד ,דלפי הס"ד דהא טעמא „"ÚÙÏÂליישב דבלא"ה צע"ג על הראב"ד,
משו הני כי הני ,בודאי היה מותר לגזור תענית
כי הני ד' צומות ,ולפי אותה ס"ד פרי שפיר דלפי מה דאמרינ בר"ה י"ח ע"ב
טעמא דמ"ד בטלה דהני כי הני ,פי' אות
מצאו והתענו על מה שהתענית . שבמגילת תענית המה כי הני ד' צומות דבטלו
מהיות לששו ולשמחה .וקשה א"כ הני הרי
‡· Ïלמסקנא דאשכח תנאי ור' יוסי מפרש גוזרי בו תעניות בציבור אפילו בזמ שאי
גזירה ורצו מתעני רצו אי מתעני ,פשוט הוא
טעמיה משו דאבל הוא לה ,תו לא דרצו גוזרי בו אפילו תענית ,ואפילו ביו"ד טבת
תלי' בהני ד' צומות כלל ,שפיר אפשר לומר דלא אירע בו צרה כלל בבית שני ,וכ ג' תשרי
אע"ג דאבל היא לה ,די שלא נאסר על היחיד מ"מ יכול לגזור בו בציבור .א"כ מה עלה ע"ד
להתענות ,אבל ג בציבור לא נגזור תענית .כ הראב"ד דאפי' למ"ד בטלה נמי אי גוזרי בו
היה אפשר לומר .וכיו שמצינו בי"ג ביו בציבור .ומהתימה על הר" שלא הרגיש בזה.
טוריינוס שמנעוהו מלגזור בו תענית אע"ג
שבטלה מגילת תענית ,שמע מיני' כי כ הוא Î"Úנלע"ד דהיה קשיא להראב"ד ז"ל מה
האמת .כנלענ"ד ליישב דברי הראב"ד ז"ל. שמקשי דבר"ה )יט ,א( מקשי על ברייתא
דהפגינו קמייתא בטל ומוקי ליה כתנאי ואתי
„Âχ  ȯ·„Ó ÌȇˆÂȉ ÌÈ È ברייתא כר' מאיר דלא כר' יוסי דאמר בטלה,
ובתענית מוקי ה ברייתא כר' יוסי דאמר לפניו
‡ דשפיר מצי צבור או יחיד לקבוע יו מועד ולאחריו אסור .וע"כ היה נראה הא דפשיטא
להש"ס קמייתא בטל אחרניתא לא מצי להוסי
לעצמ ביו שנעשה לה נס ,ומצוה נמי
.Ì˘ ÌȯÂη ˙È˘‡¯ ˙"¢ 'ÈÚ .È
.‚ ÏÏÎ „"ÂÈ ˙ίÚÓ Á"„˘·Â ‚ϯ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï '¯ .‡È
