Page 489 - HATAM-1

‫‪‚Î˙ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה קסח‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫‡‪ Í‬בר"ה שנגזר על כמה שני כמ"ש בס"ח‬ ‫בודאי איכא מצות עונג‪ ,‬ואפ"ה מי שהראו לו‬
‫חלו בשבת‪ ,‬לא נימא שהראו לו שחביב תענית‬
‫דמייתי מג"א סס"י תקצ"א‪ .‬א"כ מה שראה‬ ‫בשבת‪ .‬אלא אדרבא מדכולי עלמא מתענגי‬
‫בר"ה הלז אולי התחלות אותו הגזר הוא על זמ‬ ‫והוא מתענה קורעי לו גזר די של ע' שנה‪.‬‬
‫אחר ושנה אחרת‪ ,‬ובכל ר"ה יש לחוש שמא זה‬ ‫והנה נימא מצוה לשמוח בר"ה וזה שמתענה‬
‫הוא היו שמתחיל הגזירה שהראוהו אז‪ ,‬ויש‬ ‫ביו חדות ה' לכל העול קורעי לו גז"ד‪ .‬אבל‬
‫להתענות בו‪ .‬וכיו דסגולת התענית המועיל‬ ‫לעול רק באותו היו ולא בשארי השני ‪ .‬ועוד‬
‫לחלו סגי ביו בלא לילה משעה שק ממטתו‬ ‫אי נימא דע"י שהראו לו חלו מוכח דחביב‬
‫ואיל ‪ .‬א"כ הכי נמי סגי ליה בכ ‪ ,‬ואסור‬ ‫תענית בשמי בראש השנה‪ ,‬א"כ נימא מוכח‬
‫להתענות בלילה כיו דקיי"ל כהנ פוסקי דראש‬ ‫דהלכה כהנ פוסקי דמצוה להתענות‪ ,‬וכ"ע נמי‬
‫השנה אסור להתענות רק תענית חלו ולילה לאו‬
‫בת תענית חלו היא‪ .‬כנ"ל ליישב קצת אעפ"י‬ ‫יתענו‪.‬‬

‫שאינו במשמע הלשו ‪.‬‬ ‫‪ „ÂÚÂ‬מא נינהו הנ פוסקי דמצוה להתענות‬

‫‪ ‡ˆÈÂ‬לנו מזה חומרא וקולא‪ ,‬החומרא אפילו‬ ‫בר"ה‪ ,‬רק דס"ל שאינו בכלל שמחת י"ט‬
‫ומותר להתענות‪ ,‬וממילא מצוה נמי איכא דהרי‬
‫יארע שיהיה בעל ברית‪ ,‬מ"מ כיו שהוא‬ ‫הוא א' מימי התשובה‪ .Á‬והרי בימי התשובה‬
‫כאילו ראה חלו באותו היו ולא יועיל לזה‬ ‫עצמ מי שחל לו חלו אינו מחויב להתענות‬
‫ברית‪ ,‬אפילו בשבת מתעני ‪ .‬והקולא היא מ"ש‬ ‫כל ימיו באותו היו ‪ .‬ומג"א כתב בסק"ג דבלילה‬
‫הרדב"ז שאי מקו ללות מתעניתו ופורע כיו‬ ‫של ר"ה אסור להתענות דבחלו לא הראוהו אלא‬
‫דיומא קגרי ‪ .‬אומר אני לפי הנ"ל בודאי לוה‬ ‫ביו ‪ .‬ג זה אי לו שחר לפע"ד‪ ,‬כיו שהראוהו‬
‫ופורע לא מהני בכל תענית חלו ‪ ,‬אבל מ"מ נ"ל‬ ‫לו שחביב תענית בר"ה ואיננו מימי שמחה‪ ,‬מאי‬
‫כיו שלא ראה ביומו וכולי האי ואולי‪ ,‬א"כ לא‬ ‫אולמי דלילה מי כמו בשארי ימי תשובה מי‬
‫עדי ממ"ש מג"א סי' רפ"ח סק"ו בש של"ה‪,‬‬ ‫שירצה להתענות הפסקה יתענה‪ .‬ואולי משו‬
‫שבכל יו ר"ה שהיה רגיל להתענות‪ ,‬אז באותו‬ ‫קידוש על היי ‪ ,‬הא יכול לקדשו בערב י"ט‬
‫היו יקבל עליו להתענות ב' ימי אחרי כנגדו‬ ‫כדהוה בעי למימר אפילו בערב י"כ ס"פ בכל‬
‫אחר תשרי‪ .‬ובתחלה ישאל על נדרו בהתרת‬
‫נדרי בשלשה בפתח חרטה‪ ,‬מאחר שהגיע לימי‬ ‫מערבי )מ‪ ,‬ב(‪ .‬וכל הדברי הללו צ"ע‪.‬‬
‫הזקנה וכאבי עיני ויו קדוש ונורא למחרתו‬
‫צו גדליה וכדומה‪ ,‬ע"כ מתירי לו נדרו‪ .‬ומשו‬ ‫‪ ˜Á„·Â‬יש להסביר קצת‪ ,‬כי קיי"ל תענית חלו‬
‫סכנת החלו יקבל באותו היו להתענות ב' ימי‬
‫בחול במקומו ויהיה נחשב כאילו התענה ביומו‪.‬‬ ‫צרי להיות ביומו דוקא אפילו בשבת‬
‫ובלבד שלא יהיה ירא לנפשו ולא יהיה נפשו‬ ‫דסגולה היא ביו התחלת הגזירה שנגזרה‬
‫עגומה‪ ,‬כי כל עניני כאלו מא דלא קפיד לא‬ ‫מתבטלת בנקל ע"י תענית‪ .‬וזה בשארי ימות‬
‫קפדינ בהדי'‪ .‬ויאכלו ענוי וישבעו ומ השמי‬ ‫השנה שאד נידו בכל יו )ר"ה טז‪ ,‬א(‪ ,‬אז‬
‫מסתמא התחלת השתלשלות הגזירה מלמעלה‬
‫ירחמהו ואור ימי ישביעהו‪.‬‬ ‫למטה הוא ביו שהראוהו בחלומו ולא ביו‬
‫אחר‪ .‬אע"פ שכמה פעמי לא יארע אותו המקרה‬
‫‪ÏÂχ ·"È ˜"˘Ú Â"È ÌÂÈ ·"Ù ˙"˘„‰ "‡ „"Ή‬‬ ‫עד אחר זמ רב‪ ,‬מ"מ התחלות השתלשלות היה‬
‫˙‪.˜"ÙÏ Á"˜Ù‬‬ ‫באותו היו שהראוהו‪ ,‬ואז טוב לבטלו ע"י‬

‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫תענית‪ ,‬ושוב אי ליו אחר שייכות בזה‪.‬‬

‫‪‡·¯„‡Â Âη˙ χ ‡¯ÊÚ Ì‰Ï ¯Ó‡Â ‰"¯· Âη ‰Ï‚‰ È · Ï΄ Á ‡¯ÊÚ· ÌÈ·Â˙Ή ¯‡È· ËÓ 'ÈÒ ·"Á ˘„Á‰ ‰ÓÏ˘ ÔÈ · ˙"¢· .Á‬‬
‫‡‪¯Ó‡ ÔÎÏ ,˙ÂηÏ · ˙ Ú˙‰Ï Íȯˆ ÔÈ„ ÌÂÈ ‡Â‰˘ ÔÂÈÎ ‰"¯„ ÌÈ Â‡‚‰ ˙ڄΠ¯·Ò ̉„ .Â È Â„‡Ï Ìȉ ˘Â„˜ ÈÎ ÌÈ Ó˘Ó ÂÏÎ‬‬
‫‪Ì˘ Ë"ÂÈ 'ω Ì"·Ó¯· ¯‡Â·Ó ˘„˜ ‡¯˜Ó ‰È· ·È˙Î ‰"¯ Ì‚„ ·Â˙Ή ÔÓ ‰È‡¯ Ì‰Ï ‡È·‰Â Âη˙ χ ÌÈ Ó˘Ó ÂÏ·„ ‡¯ÊÚ Ì‰Ï‬‬

‫„‪.„·Î ‚ ÂÚ Ï˘ ·ÂÈÁ · ˘È ˘„˜ ‡¯˜Ó ·Â˙΢ ÌÂ˜Ó ÏÎ‬‬