Page 490 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˙‪˙Âχ˘ „Î‬‬

‫˙˘‪ËÒ˜ ‰·Â‬‬
‫]˜¯‡ ‪[Ìȇ¯˜ ‰Ú·¯‡· ‰"¯„ '‡ ÌÂÈ· ‰˘¯Ù‰ ÏÎ‬‬

‫הש"ס לקמ דכבר הי' חלוק הסדרות נוהג ג‬ ‫‪ ¢Ù‬היפה בשאלתו עוד‪ ,‬על מה שאירע ביו‬
‫בימיה ‪ ,‬מ"מ מבואר ש כ"ט ע"ב דאינו לעכב‡‪,‬‬
‫שאמר ש דבני מערבא מסקו לאורייתא בתלת‬ ‫א' של ר"ה העבר‪ ,‬שטעה הקורא וגמר ע‬
‫שני‪ .‬מ"מ כ הייתי מורה‪ .‬ועיי ש"ע א"ח סי'‬ ‫הרביעי כל פרשתא דיומא‪ .‬וציוה מעלתו לקרות‬
‫ע החמישי ג' פסוקי מפרשת עקידה‬
‫רפ"ב סעי וי"ו‪.‬‬ ‫שלאחריה‪ .‬ולמד א' פקפק כנגדו שהיה לו לדלג‬
‫ולקרות ג' פסוקי מה שכבר קראו לרביעי‪ .‬הנה‬
‫‪ ‰ ‰Â‬במס' מגילה כ"ב ע"א דמסקינ דאינו דולג‬ ‫מעלתו לא גילה לי לא טעמו ולא טע שכנגדו‬

‫אלא היכי דלא אפשר‪ ,‬הקשו תוס' מ"ט‬ ‫]החולק[ עליו ואפרש טע שניכ בע"ה‪.‬‬
‫אנו מדלגי בחולו של מועד של חג שקורא‬
‫הרביעי מה שקראו השני והניחו בקושיא‪ .‬שוב‬ ‫¯‡˘‪ ÔÂ‬תחלה אומר אי הוינא הת הוה אמינא‬
‫כתבו שא קרא אותו שקראו לפני אחרו עד שני‬
‫פסוקי סמו לפרשה שבפסח או בעצרת‪,‬‬ ‫לא כדברי זה ולא כדברי זה‪ .‬אלא הייתי‬
‫שהאחרו דולג ולא יקרא ב' פסוקי ע ג'‬ ‫מצוה שלא לומר קדיש עד אחר שקראו בס"ת‬
‫פסוקי מפרשה שלאחריו מפני שאינו מענינו של‬ ‫שניה‪ ,‬ויהיה המפטיר עולה לחמישי‪ ,‬דקיי"ל‬
‫מפטיר עולה למני הקרואי ‪ .‬ויעיי זה היטב‬
‫יו ע"ש‪.‬‬ ‫בשני דבורי תוס' מגילה כ"ג ע"א ד"ה חד אמר‬
‫וד"ה כיו וכו'‪ .‬וש מבואר שרבינו אלי' ורבינו‬
‫‪ ÍȯˆÂ‬להבי א"כ מה קשיא להו מחה"מ של חג‬ ‫משול הנהיגו כ לעול שקראו ארבעה בסדר‬
‫היו והחמישי בספר שני בפרשת קרבנות שהוא‬
‫מ"ט דולג הרביעי הא לא הוה מענינו של‬ ‫פרשת המפטיר יע"ש‪ .‬ודבריה ש בד"ה חד‬
‫יו ‪ .‬וצרי לומר דאזלי הכא לשיטת רש"י דסוכה‬ ‫וכו'‪ ,‬מגומגמי קצת במ"ש וז"ל‪ ,‬וחז שטעה‬
‫נ"ה ע"א שהוא מנהגינו ג"כ שהשלישי קורא‬ ‫וגמר כל סדר של שבת יחזור ויקרא השביעי‪ ,‬וכ‬
‫פרשה שאינה מספיקא דיומא כלל ואינו דולג‪.‬‬ ‫א הוא י"ט וקרא כל המני שהוא צרי ושכח‬
‫ש"מ דס"ל דהכל הוא מענינא דיומא כיו דמיירי‬ ‫לקרות בחובת היו יחזור ס"ת ויקרא אחר‬
‫עכ"פ מקרבנות החג‪ .‬א"כ הרביעי נמי יקרא להל‬ ‫בחובת היו וכו'‪ .‬כוונת להשמיענו ב' דיני ‪,‬‬
‫פרשה שאחריה שהכל עני א' מקרבנות החג‪ .‬כ‬ ‫א' שא קרא בשבת רק ששה קרואי ומיירי‬
‫בימי התלמוד שהיה המפטיר ממני הקרואי ‪,‬‬
‫צ"ל‪.‬‬ ‫וא"כ כבר הפטיר א' מהששה ושוב נזכרו שצרי‬
‫לקרות ז'‪ ,‬יחזור ויקרא שביעי כיו שמני‬
‫‡‪ Ì Ó‬המעיי ש בתוס' דסוכה נ"ה ע"א ימצא‬ ‫הקרואי מפורשי בש"ס הרי הוא מעכב‪ .‬שוב‬
‫כתבו די אחר‪ ,‬שא בי"ט קרא מני הראוי‬
‫תירו לקושיא זאת‪ ,‬דודאי השלישי יקרא‬ ‫דהיינו חמשה קרואי אלא שלא קרא כל חובתו‬
‫להל מענינו של חג‪ ,‬א הרביעי שעיקרו בא‬ ‫של יו המפורש לקמ שלהי מסכת‪ ,‬אע"פ שקרא‬
‫לכבוד היו משו שאי קורי ד' אלא בר"ח‬ ‫המני ‪ ,‬מ"מ כיו שלא קרא חובת היו המפורש‬
‫וחולו של מועד‪ ,‬על כ ראוי הוא שיקרא מספיקא‬ ‫בש"ס‪ ,‬צרי לחזור ולקרות ג"כ‪ .‬ולא הוו מצי‬
‫דההוא יומא דוקא‪ .‬ומ"ש ש מחנוכה צ"ע‪ ,‬דש‬ ‫לומר כולי מלתא בשבת‪ ,‬שא קראו מני‬
‫אי מעלה לשלישי ע"כ הראשו עדי ‪ ,‬משא"כ‬ ‫הקרואי ולא גמרו חובת היו שהוא הסדרא‪.‬‬
‫דבזה בודאי לא יחזור ויקרא‪ ,‬שאי חלוק‬
‫רביעי בחולו של מועד‪.‬‬ ‫הסדרות מעיקור הדי ‪ ,‬אעפ"י שמבואר מלשו‬

‫‪ ‡˙˘‰Â‬י"ל נמי בנידו דיד שכבר גמרו סדר‬

‫היו ‪ ,‬טוב לדלג ממה שיקרא מה‬
‫שאינו שיי לסדר היו ‪ ,‬וזהו טע החולק עליו‪.‬‬

‫‡·‪ Ï‬כד מעיינת שפיר ליתא להא מילתא‪ ,‬ולא‬

‫דמי לעצרת וחג שאינו מענינו כלל‪,‬‬
‫משא"כ הכא פרשת עקידה שהוא שיי שפיר ג‬

‫˙˘‪ËÒ˜ ‰·Â‬‬
‫‡‪Ôȇ 'ÂΠ˙Á‡ ‰ ˘· ‰¯Â˙‰ ÏÎ ˙‡È¯˜ ‰ÏÚ˙˘ È„Î ‡È‰ ̉ȯ·ÈÁ Ìȯ„Ò‰ ˜ÂÏÈÁ :„ 'ÚÒ (˘"‡¯‰Ï ÒÁÂÈÓ) ‰Ù ˙‰ ‰ÊÁ· .‬‬

‫‪‡ È„Ï ‰ÏÚ‰ Á 'ÈÒ ‡"Á ÔÂȈ ÔÈ · ˙"¢· Ìχ .‡Ò¯ 'ÈÒ „"¯ÂÈ Ò"˙Á ˙"¢· Ú"Ú .'ÂΠ‚‰ Ó Â‡ ‰Ú·˜ ‰Îω ‡È‰‰ ¯„Ò‰‬‬

‫„‪. ȷ¯Î ÚÓ˘Ó„ Á ¯Ú˘ ˘È¯ Ìȯه È¯Ú˘ 'ÈÚ .È˘ÈÓÁÂ È ˘· Û‡ ·ÎÚÓ ¯„Ò‰‬‬