Page 495 - HATAM-1
P. 495

‫‪ËÎ˙ ¯ÙÂÒ‬‬  ‫תשובה קעא‬                        ‫‪Ì˙Á‬‬

‫ידוע‪ ,‬אבל הכא דהכל שווי ‪ ,‬ופעמי יהיה‬       ‫חלקי יגיע להקורא איזה פסוקי פחות ממה‬
‫הפסידא לזה ופעמי לזה‪ ,‬והריוח במצות לימוד‬   ‫שהגיע עליו כשהיתה נחלקת לשבעה חלקי ‪,‬‬
‫התינוקות שוה לכול ‪ ,‬ע"כ אי ממש בזה‬         ‫ואיכא קפידא בזה כדמשמע במגילה כ"א ע"ב‬
                                           ‫ראשו שקרא ד' משובח וכו'‪ .‬משמע שיש שבח‬
                ‫הפקפוק כלל‪.‬‬
                                                         ‫למי שקורא יותר‪.‬‬
‫‪ È˙Á˙ÙÂ‬בשלו ובו אסיי ‪ ,‬שעכ"פ יהיה כבוד‬
                                           ‫‪ Ó"Ó‬לא נראה לי קפידא בכ ‪ .‬חדא‪ ,‬דחזינ דלא‬
‫ידידי הרב נ"י מחול ויהי' ר כקנה‬
‫ולא קשה כארז ח"ו ולא יאמרו הרב כמה קשה‬     ‫קפדי אנשי בהכי בזמ הזה‪ ,‬ואי חלוק‬
‫וכו'‪ .‬וישיבני על נכו משלו הקהל בכלל‬         ‫להקונה סג בפרשת ויל שנחלקת לז' חלקי‬
‫ושלומו‪ .‬ושלו תורתי ישגא כאות נפשו ונפש‬     ‫קטני לקונה בפרשת ויצא‪ .‬ועוד‪ ,‬דלא שיי כ‬
                                            ‫אלא אי איכא פסידא לאד ידוע ורווחא לאד‬
             ‫אוהבו הטרוד מאוד‪.‬‬

          ‫˙˘‪‡Ú˜ ‰·Â‬‬

          ‫]·‪[Ï" ‰ ÔÈ Ú‬‬

‫מר בריה דרבינא חת עלה‪ .‬אבל הבאתי במכתבי‬                               ‫˘ ‪Ï" ‰Ï ˙È‬‬
‫ראיה ממה שנוהגי להוסי לשמחת תורה‬
‫כמוזכר בש"ע‪ .‬וכבר הזכיר זה בתשב" )ח"ב סי'‬  ‫˘·‪ ÚÂ‬העברה הגיעני מכתב)ו( ע"י שליח מיוחד‬
‫ע( שהוא האוסר להוסי בי"ט‪ ,‬וכתב דשמחת‬
‫תורה שאני כיו דלא אפשר‪ .‬ומייתי ראי' באותה‬   ‫מהקצי מהו' איצק ליב מעירו‪ ,‬וש‬
‫תשובה מה דרב אמר דולג דאמרינ היכא דלא‬      ‫נאמר אודות המחלוקת שנפל ש אודות קריאת‬
‫אפשר שאני‪ .‬וה"נ היכא דלא אפשר שאני‪ .‬אלו‬    ‫האחרו בכל שבת‪ ,‬ובפרט ביו הכפורי שחל‬
                                           ‫בשבת‪ .‬והנ"ל בקש ממני להיות לו למלי יושר‬
                 ‫דבריו ש ‡‪.‬‬                ‫אצל מעלתו למחול לו אשר התריס נגדו‪ .‬וכ‬
                                           ‫עשיתי שלחתי מגלה ארוכה ע"י הציר למעלתו‬
‫‪ ‰ ‰Â‬ה דהת בש"ס דמגילה )כב‪ ,‬א( מייתי ליה‬   ‫הרמה‪ ,‬וש נאמרו פיוסי דברי וג פלפלת כל‬
                                           ‫שהוא בעני הוספה בשבת וי"ט ויה"כ‪ .‬והעליתי‬
‫מר' חנינא קרא שאמר צער גדול היה לי‬         ‫שהדי ע מעלתו‪ .‬והנה בלי ספק כבר הגיע לידו‬
‫לפני רבי ולא התיר לי להפסיק אלא לתינוקות‬   ‫כל דברי ההמה וכבר עשה מעשה השלו כדרכ‬
‫של בית רב הואיל ולהתלמד עשוי ‪ ,‬ומשו דלא‬
‫אפשר ע"ש‪ .‬נמצא אבוהו דכולהו תינוקות של‬           ‫של חכמי המרבי שלו בעול ‪.‬‬
‫בית רב שמש יצא לנו זה הדי דהיכא דלא‬
‫אפשר מותר לשנויי מלתא ומפני זה נוהגי‬       ‫‡‪ Ê"Á‬ביו ה' בחזירת אנשי שוק מטירנוי הביאו‬
‫להוסי בשמחת תורה‪ .‬א"כ מכ"ש שמותר‬
‫להוסי בשביל תינוקות של בית רב להמציא‬       ‫לי ג מכתב ממעלתו בעני זה וזמנו‬
‫שכר למלמדי ומצוה איכא ובלבד שלא ישונה‬      ‫מוקד ליו וי"ו דנא‪ ,‬והנייר שעליו היה גזור‬
                                           ‫לארבעה וחמשה גזרי קרוע ובלוי לא ידעתי מי‬
              ‫לצדקה אחרת כלל‪.‬‬              ‫עשה ככה עיכובא‪ .‬והנה אבוא עתה על סדר‬
                                           ‫דבריו שבאותו הכתב להשיב על ראשו ראשו‬
‫]‪[˙·˘· ÏÁ˘ Ù"ΉÂÈ· ‰‡È¯˜‰ ÌÂÈÒ Ì˜Ó‬‬
                                                  ‫כיד ה' הטובה ולפי מסת הפנאי‪.‬‬
‫‪ ˘"ÓÂ‬מעלתו דלפמ"ש בלבוש ומנהגי דביה"כ‬
                                           ‫‪ ˘"Ó‬שציוה להוסי לסיועת קופת ת"ת ונסתייע‬
‫שחל בשבת מסיי הפרשה הנוספת‬
                                            ‫ממה שרגילי להוסי בשביל חזני‬
                                           ‫הסובבי בעיירות‪ .‬יפה עשה וטב הורה‪ ,‬אלא‬
                                           ‫שלא היה לו להביא ראי' ממקלקלתא ממה‬
                                           ‫שמוסיפי משו החזני ‪ ,‬ויכול החולק לומר לאו‬

          ‫˙˘‪‡Ú˜ ‰·Â‬‬

                                           ‫‡‪.Ô‡ÎÏ Û¯ˆÂ ·È ‰¯Ú‰ Ú˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‬‬
   490   491   492   493   494   495   496   497   498   499   500