Page 513 - HATAM-1

‫‪ÊÓ˙ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה קעט‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫משולח גבוה‪ ,‬מ"מ כיו ששלו הוא ואיהו זכה‬ ‫ברשותו‪ ,‬אע"ג שלקחו בביתו‪ ,‬כל היכא דאיתא‬
‫ביה משולח גבוה‪ ,‬שלכ קרינא ביה‪ .‬והתוס'‬ ‫ברשותיה דגוי איתא‪ ,‬קמ"ל הר" דלא‪ ,‬דכיו‬
‫כתבו בהדיא בקידושי נ"ב ע"ב )ד"ה המקדש(‬ ‫שבשעת הגבהתו היה בו די ממו לבעלי‬
‫דאפילו חלקו בקדשי קדשי יכול למוכרו לכה‬ ‫דהיינו הגוי‪ ,‬א"כ קנאו אפילו בע"ז שלא עשאו‬
‫ואית ביה שוה פרוטה ע"ש‪ .‬וה"ה מעשר שני‬ ‫הכתוב מה שאינו ברשותו כאילו הוא ברשותו‪,‰‬‬
‫בירושלי וע"ש נ"ג ע"ב‪ .‬ובהא פליגי‪ ,‬ר"ח בר‬ ‫ומכ"ש בחמ ‪ ,‬כ הוא כוונת דברי הר" ‪ .‬ועיי‬
‫אבי סבירא ליה כל ]דבר[ הראוי לאכילה לא‬ ‫עוד בלשו הר" דחולי סוגיא דמחליפי )ד‪ ,‬ב(‬
‫מיקרי לכ ‪ ,‬אא"כ יהיה ראוי לאכילה‪ ,‬לאפוקי‬
‫תרומה טמאה‪ .‬ומינה כיו שראוי לאכילה והנאה‬ ‫ובפרק האיש מקדש בערלה )נו‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫אע"ג דאינו יכול לקדש בו אשה מ"מ לכ קרינא‬
‫ביה שאי עיקרו עומד לאותו הנאה‪ .‬ואיד מ"ד‬ ‫]‪[‰¯Ê ‰„Â·Ú Ï˘ ·ÏÂÏ‬‬
‫ס"ל דבעינ כל דרכי הנאה שיכול לקדש בו‬
‫‪ Ê"ÙÏÂ‬צ"ל מה שכתב מג אברה בלולב של‬
‫אשה‪.‬‬
‫עבודה זרה משו שהוא שלו מיקרי לכ ‪.‬‬
‫‪ ÂÏÈÙ‡Â‬בערלה גופיה נמי משכחת נפקותא‬ ‫היינו מתחלה קוד שנעשה ע"ז כבר היה שלו‬
‫מיקרי לכ ‪ ,‬ולא פקע מיניה על ידי שנעשה ע"ז‪,‬‬
‫בערלה בחו לאר ‪ ,‬כמ"ש מג"א בש‬ ‫או דאגביה וקניה בהגבהה דאז היה בו די קני‬
‫שלטי גבורי )סוכה לה‪ ,‬א בש ריא"ז( דשיי ביה‬ ‫מטע הר" הנ"ל‪ .‬וא על גב דעתה נעשה איסור‬
‫היתר אכילה ע"י דמספקא ליה‪ ,‬וכדאמרינ‬ ‫הנאה ואי לו ביטול‪ ,‬מ"מ שלו הוה‪ .‬ואולי י"ל‬
‫בקידושי ל"ט ספק לי ואנא איכול‪ ,‬ואי בו די‬ ‫משו דאי אפשר למתפס החבל בתרי ראשי דאי‬
‫ממו דאסור לספק את שלו וליתנו לחבירו כיו‬ ‫נאמר שאינו לכ א"כ איננו ע"ז של ישראל ויש‬
‫שהוא יודע ]דהוא ערלה[ אסור בהנאה לו‪ .‬ומ"ש‬ ‫לה בטול‪ ,‬וע"כ תאמר שמיקרי לכ ‪ ,‬א כ יוצא‬
‫הת דמספקי אהדדי‪ ,‬לא שהיה מספק שלו‬
‫ונותנו לחבירו‪ ,‬דא"כ היה נהנה מודאי ערלה‪,Â‬‬ ‫בו ידי חובתו‪ ,‬לולי דמיכתת שיעורא‪.‬‬
‫אלא היה מספק את של חבירו והאכילו‪ .‬וכ‬
‫חברו מספק לו את של עצמו והאכילו‪ .Ê‬והארכתי‬ ‫‡‪ Ì Ó‬לא צריכי לכל זה אלא בלולב דלא שיי‬
‫בדברי אלו במקומ ‪ ,‬מ"מ לע"ד אי שו סברא‬
‫לומר שיחלוק אד על דרשא דלכ ‪ ,‬הס שלא‬ ‫בו אכילה‪ ,‬אבל באתרוג פשוט הוא דג‬
‫התוס' )סוכה ש ד"ה לפי( מודי דטעמא דמ"ד‬
‫להזכיר‪ .‬ואסיי בברכה א"נ‪.‬‬ ‫דאי בו היתר אכילה‪ ,‬משו דס"ל מה שיש בו‬
‫היתר אכילה אע"ג שאי בו די ממו מיקרי לכ ‪.‬‬
‫‪‰"Ú˜˙ Ô¢Á¯Ó 'Î '‰ ÌÂÈÏ ¯˜Â· ¯Â‡Î ·"Ù‬‬ ‫לא מבעיא מעשר שני בירושלי אע"ג שאינו‬
‫‪.˜"ÙÏ‬‬ ‫ממו ואינו יכול לקדש בו אשה‪ ,‬מ"מ כיו שיכול‬
‫לאוכלו מיקרי לכ ‪ .‬אע"ג שהאכילה זוכה ממנו‬
‫‪¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪.‡"‡· Ô"¯‰ ȯ·„  ȷ¯ ˘¯ÈÙ Ù˜ È"ÒÂÒ ÔÏ‰Ï .‰‬‬

‫‪Ú„È Â‰È‡ ‰È¯·ÁÏ „Á ·È‰È ÈÎ Î"‡ ‰‡ ‰· ¯ÂÒ‡ Ô‡„„ ÔÂÈÎ È„„‰Ï ȘÙÒÓ„ ‡‰· ÈÏ ‡È˘˜ Ì Ó‡ :·"Ù ‡"˘ ˘"˘‰ ‰˘˜‰ ÔΠ.Â‬‬
‫˘‪¯‡Â·ÓÎ ‰È·˙ÈÓÏ ¯ÂÒ‡ Ì Á ˙ ˙Ó· 'Èه ¯ȷÁÏ ¯˙ÂÓ 'ÈÙ‡ ¯ȷÁÏ Ô˙ÈÏ ¯ÂÒ‡ ‰‡ ‰· ¯ÂÒ‡„ È„ÈÓ ‰È· ÈÈ ‰˙‡Ï ¯ÂÒ‡ ‰Ï¯Ú‬‬
‫·˙‪ȉ Î"‡Â ,‰·ÂË ÂÏ ˜ÈÊÁÓ ÂÏ·˜Ó˘ È ÙÓ Ì Á· 'ÈÙ‡ ‰‡ ‰· ¯ÂÒ‡‰ ¯·„ Ô˙ÈÏ ¯ÂÒ‡„ ,ÈÁ‰ ÔÓ ¯·‡Â ‰"„ (· ,·Î) ˘"ÎÙ 'ÒÂ‬‬
‫„‪‰Ê ¯·„˘ ˘"˘‰ Ì˘ ·˙Î „ÂÚ .Ú"ˆÂ ‰È· È ‰˙Ó ÈÎȉ ‰Ï¯Ú ‡Â‰˘ ȇ„· Ú„ÂÈ˘ Ô˙ ‰ Ï·‡ ,ÂÏ ‡È‰ ˙¯˙ÂÓ ‰È· Ú„È ‡Ï„ ‰È¯·Á‬‬
‫˙‪Ì˘· ‡"ÙÂÒ ÔÈ˘Â„˜ ‚"ËÏ˘ 'ÈÚ .È„„‰‡ ˜ÙÒÏ ¯˙ÂÓ Ô ·¯„Ó „"ÓÏ ˜¯˘ Ô ·¯„Ó Â‡ Ó"ÓÏÏ‰Ó Ï"ÂÁ· ‰Ï¯Ú ȇ ˙˜ÂÏÁÓ· ÈÂÏ‬‬
‫‪‡Â‰„ Ï"ÓȘ„ ȇÓÏ Ìχ .¯˘Î Ï"ÂÁ· ‰Ï¯Ú Ï˘„ Ï"Ò„ ‡‰· Â˙ËÈ˘Ï ÏÈʇ Ê"ÈÙÏ ,ÌȯÙÂÒ È¯·„Ó ÔȯÂÒ‡ Ï"ÂÁ·„ Ï"Ò„ Ê"‡È¯‰‬‬
‫‪.͇ ‰"„ ÂÙ¯ 'ÈÒ „"¯ÂÈ Ò"˙Á ˙"¢ 'ÈÚ .Ì˘ ˘"˘· Ó"Π.Ï"ÂÁ· Û‡ Â¯È˘Î‰Ï ÌÂ˜Ó Ôȇ ÌȯÁ‡Ï ÂÏÈ·‰Ï ¯ÂÒ‡ Î"‡ ,Ó"ÓÏωÓ‬‬
‫‪˙ڄΠ‰‡ ‰· ‰¯ÂÒ‡„ „"ÎÓ ÁÈΉ˘ ‡ 'ÈÒ ˜"ÂÁ ' ˜ Ë"ÂÈ È˘Â·ÏÓ · ,„Ï ‰ÎÂÒ ˙"ÂÙÎ ‰‡¯ ,‰‡ ‰· ‰¯ÂÒ‡ ̇ Ï"ÂÁ ˙Ï¯Ú ÔÈ Ú·Â‬‬
‫‪'ÈÒ Á"‡ "·‡ ,ÂÓ¯ ‰ÂˆÓ Á" Ó 'ÈÚ .Ú" Ù· ÔÈ„ È‚‰„ ‡ È"‡ ˙ϯÚΠȉ ȇ Ó"ÓÏω ¯„‚· Î"˘Ó ˘"Ú .‡ ,‰Ï ‰ÎÂÒ „"ȯ 'ÒÂ˙‰‬‬

‫˙‪.[ÊÈ 'ÈÒ (Ê"Ò˘˙) ÌÈÚ¯Ê „„ ˙ÂÈÏ„ '¯] .„Ï 'ÈÒ Á"‡ ˜"„‰Ó ·‡ÂÈ ˙˜ÏÁ Â"Ë˜Ò ‡Î 'ÈÒ Ë"ÂÈ È È„ ‰ È· ȯӇ ,ËÙ‬‬

‫‪„"¯ÂÈ Ò"Á ˙"¢ 'ÈÚ .‰Ê· Ô„˘ ‰Ó ˘"Ú ,˘"˘‰ ÏÚ Â¯ÙÒ· Ï"ˆÊ ‡"Ê˘¯‚‰ Ô¯Ó Â‡È·‰ ¯ÙÒ Á˙Ù· „„ ÈÏÈ·˘ ¯ÙÒ· ‰ÊÏ ÔÂÂÈÎ .Ê‬‬
‫‪.ÂÙ¯ 'ÈÒ‬‬