Page 517 - HATAM-1
P. 517
‡ ˙ ¯ÙÂÒ תשובה קפ Ì˙Á
לולב הגזול )לד ,ב( פירש הרמב" בפי' המשנה אביזרייהו כי היכי דבמיתת הבעלי מצוה על כל
משו דאמר רחמנא פרי ומשמע מטע לכ לא אד מישראל להביאו לב"ד משו ובערת הרע
איכפת ל .וכ כתב מג"א סי' תרמ"ט סק" וז"ל, דשיי באד לבער רשעי מישראל ,ה"נ בשור,
וכיו שהוא שלו אעפ"י שאסור בהנאה לכ ולא דשיי בי' ובערת הרע ,אלא משו דאיתקיש
קרינ ביה עכ"ל .ולכאורה הדי עמו ,דנהי דאי למיתת הבעלי .וכל זה אי עבדינ ביה עיקור
מקדשי בו ואינו יכול להקנותו לשו אד ,מ"מ מיתתו בעדה ועדי .א שור טרפה שהרג בפני
לא נפיק מרשות בעליו .והרי קמ בב"ק צ"א ע"ב ב"ד ,דעיקור די מיתה לית ביה רק עיור מצות
שורי הרגת וכו' בשור העומד להריגה וכו' )ושור עשה של ובערת הרע וזה לא שיי בשור .ולא
הנסקל אסור בהנאה מחיי עיי תוס' סנהדרי פ' אמרינ כמיתת הבעלי כ מיתת שור אלא אי
עבדינ בי' עיקור דינו ,אז נעשה לו כמו לבעלי ,
ע"א( יע"ש .הרי דש בעליו עליו. אבל גו המיתה לא נילי מבעלי .ודברי ה"ה
„"ÚÏÂפשוט נמי דאפר ערלה וכלאי הכר נכוני בעזה"י.
שייכי לבעלי .ונהי דעמדו תוס' בזה ]‡[·¯Ú˙ ˘ ‰‡ ‰ ȯÂÒÈ
בפסחי )כט ,א ד"ה אי ( וקידושי )נו ,ב ד"ה
המקדש( ומס' ע"ז )סב ,א ד"ה בדמיה ( ,מ"ט ¯ÂÊÁלעניננו מאי דקשיא ל מערלה וכלאי
המקדש בערלה אינה מקודשת בשיווי אפרה ותי'
מה שתירצו .מ"מ הבעלי יש להו הזכייה דלא דאסורי בהנאה ,ולמה לי קרא דאסמכתא
נפיק מרשותיה ומקרי לכ .וצרי לחלק בי בפסחי מ"ח ע"א .לולי דמסתפינא הייתי אומר
שארי איסורי הנאה לחמ דאמרינ להדיא מכא סמוכי לשיטת הראב"ד ורמב" בר" פ'
)בפסחי ו ,ב( אינו ברשותו של אד ולא מצי בתרא דע"ז )עד ,א( וברא"ש ש ורמז עליה
מבטיל ליה אחר זמ איסורו .Êויעיי ב"ק צ"ח הרב"י בא"ח רס"י תמ"ז ,דכל איסורי הנאה
ע"ב גזל חמ לפני הפסח ובא אחר ושרפו שנתערבו אע"ג דמחמת חומר איסר אינ בטלי
בס' ובעי ק' או מאתי או איסור במשהו .מ"מ
במועד פטור שהכל מצווי עליו לבערו. איסור הנאה שבהו בטל דלית חומר בהנאה אלא
באכילה .זולת א מחמת חשיבות לא בטלה כגו
][‰‡ ‰ ȯÂÒȇ ¯‡˘Â ıÓÁ דבר שבמני וכדומה ההוא אסור בהנאה .אבל כל
שאינו מחמת חשיבות רק מחמת האיסור ,נתבטל
„"ÚÏ ‰Âחילוק בי חמ לשארי איסורי הנאה, איסור ההנאה .וא"כ לק"מ דהא הכא בערלה
וכלאי שנתערבו מיירי ,כדכתיב מ המאתי
דחמ מצווי להשביתו במצות עשה, ממשקה ישראל ,ומשיעור מאתי עד שיעור ס'
וכל שעתא ושעתא עובר במ"ע .משא"כ שארי אסור באכילה ומותר בהנאה ,ומשכחת נמי
איסורי הנאה אפילו כלאי הכר וערלה דאתי' בהעביר עצי נקוב בכר והוסי ממאתי עד ס'
מיני' וכתבו תוס' סו תמורה )לג ,ב ד"ה הנשרפי ( שאסור באכילה ומותר בהנאה ,וקמ"ל דפסול
דמשו"ה אפר מותר דאי ל שנעשה מצותו לנסכי משו משקה ישראל וא"ש .מיהו רוב
ומועלי בו ,דמשמע דאיכא מצות עשה הפוסקי חולקי ולדידהו הדרא קושיא לדוכתה.
בהשבתת מ העול .מ"מ לא נ"ל שיהיה מצוה
לבערו ,אלא א מבערו באש מצוה קעביד.Á ]‡["ÌÎÏ" ȉ ‡Ï ‰‡ ‰ ȯÂÒ
דהרי הרמב" בהלכות ערלה לא הזכיר מצוה זו.
וכ בש"ע בהלכות ערלה לא נזכר מזה כלו ,רק ˘·˙ Èוראיתי כי היסוד אשר הנחנו דאיסורי
בסו הלכות פסולי המוקדשי הזכיר ערלה
מהנשרפי .Ëג לא ראיתי רבותי נזהרי בשריפת הנאה לא מקרי לכ ,והנה ש בסוכה פ'
פרי ערלה ,ואע"ג די"ל ערלה בחו לאר שאני,
מ"מ האמת נ"ל כנ"ל.
.[Ìȯ·„ ˙ÂÎȯ‡ ÂÒ˜-‰Ò˜ 'ÈÒ ˙¢„Á‰ ÔÂȈ ÔÈ · ˙"¢ '¯Â] .‡"˜Ò Â˙ 'ÈÒ Á"‰Âˆ˜ 'ÈÚ .Ê
.‡ 'ÈÒ ‡"Á ˙˘Á¯Ó · , ÌÈÁÒÙ ˜È˘ Ì"¯‰Ó 'ÈÁ ¯ 'ÈÒ Á"‡ ˜È˘ Ì"¯‰Ó ˙"¢ 'ÈÚ .(ÂÙÂÒ·) ÂÙ¯ 'ÈÒ „"¯ÂÈÁ· ÔÏ‰Ï '¯ .Á
,Ô ·¯„Ó ˜¯ ‰¯Â˙‰Ó ÔÈÙ¯˘ ‰ ÔÓ Â È‡ ‰Ï¯Ú„ Âȯ·„ ‡È·‰ Â"Ó¯ ‰ÂˆÓ Á" Ó· Ì‚Â ÌÈÁÒÙ·Â ‰ÎÂÒ· È" Ù· :·˜ÚÈ Ï"‚È ˙‰‚‰· .Ë
.˘"Ú Ôȯ·˜ ‰ ÔÓ ˜¯ ‰Ùȯ˘· ÏÏΠ ȇ Ó"ÓÏω ˜¯ ȉ„ ÔÂÈÎ Ï"ÂÁ ˙ϯڄ ˙"ÂÙΉ Ì˘· Á" Ó· Ì˘ ˜ÈÒÓÂ
