Page 520 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˙ „ ˘‡‪˙ÂÏ‬‬

‫ירד עומד לגולגולת איש לפי אכלו‪ ,‬הלא היו ש‬ ‫הבינוני ראוי להקרא בש פרי לכשיהיה כביצה‪.‬‬
‫גמולי חלב ועתיקי משדי ‪ ,‬א ג לה ירד מ‬ ‫אבל פחות מזה אפילו איננו בוסר באיכות‪ ,‬מ"מ‬
‫עומר לגולגולת‪ ,‬לא היה איש לפי אכלו‪ ,‬ומצוה‬ ‫איננו פרי בכמות‪ .‬ומיושב דברי סמ"ג לפע"ד‪.‬‬

‫היה עליה שלא להותיר ממנו עד בקר„*‪.‬‬ ‫‪ Î"‡Â‬לענינינו ראוי לומר כי הכל לפי הזמ ‪ ,‬א‬

‫‪ „" ÚÏ ‰Â‬בזה‪ ,‬נהי דכל שיעורי התורה‬ ‫נשתנו הביצי ג האתרוגי נשתנו‪ ,‬ולפי‬
‫תכלית גמר גידולי האתרוגי שבזמנינו‪ ,‬ככה‬
‫הנאמרי למצוה ולאיסור והיתר‪,‬‬ ‫יהיה שליש או חצי גמר שראוי להקרא פרי‬
‫הכל משערי באד בינוני‪ ,‬אפילו לעוג מל‬ ‫לעני הכמות כשיהיה כביצה שבזמנינו‚‪ .‬וכ יפה‬
‫הבש ‪ ,‬חו ממלא לוגמיו שמשערי בכל אד‬ ‫לנו שלא להבעית את ישראל בחדשות שלא‬
‫לפי מה שהוא‪ .‬מ"מ אמת נכו הדבר שלכל אד‬ ‫שערו אבותינו‪ ,‬ומלתי כבר אמורה החד"ש אסור‬
‫יש לו מדתו ואיפתו של עצמו‪ .‬על דר משל הנה‬
‫גובה אד ג' אמות‪ ,‬זה ימצא בכל אד א איננו‬ ‫מ התורה בכל מקו ‪.‬‬
‫ננס ולא ענק‪ .‬הרי אפילו תינוק בי יומא יש לו‬
‫ג' אמות מאמותיו‪ ,‬דהיינו )ג'( ]ד'[ אגודלי של‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬בעירובי פ"ג ע"א כתבו תוס' ד"ה יתירה‬
‫זה התינוק ב יומו עושי טפח‪ ,‬וששה מטפחיו‬
‫עושי אמה שלו‪ ,‬וג' מאות אמות הוא שיעור‬ ‫בסו הדבור‪ ,‬כי ביצי המדבריות היו‬
‫גובהו‪ .‬וכ ימצא בכל אד בעול ‪ .‬ודבר זה‬ ‫גסי יותר מאות של יו התוספת יע"ש‪ .‬והנה‬
‫בדקתי כמה פעמי ‪ ,‬עיי לשו רמב" בפסוק‬ ‫בכל זה לא הוסיפו על שיעור חלה כלו ‪ ,‬רק‬
‫שיעור מ"ג וחומש ביצה שבזמניה ‪ .‬ורש"י‬
‫ערשו ערש ברזל )דברי ג‪ ,‬יא(‪.‬‬ ‫בשבת ט"ו ע"א ד"ה חמשה ועוד ס"ל דרבי יוסי‬
‫חשש להשינוי הזה‪ ,‬ופליגי חכמי עליו‪ .‬ואמנ‬
‫‪ Ó"Ó‬לעני שיעורי תורה‪ ,‬משערי אות ג' אמות‬ ‫דעת התוס' בעירובי פ"ג ע"ב ד"ה שבעת וכו'‪,‬‬
‫לא ס"ל שיהיה זה טעמו של ר' יוסי ע"ש‪ .‬וא"כ‬
‫באד בינוני וטפחי בינוני אפילו לעוג‬ ‫אליבא דהלכתא משמע דאע"ג דביצי של משה‬
‫מל הבש ‪ .‬כגו לעני מי שכל גופו עולה בה ‪,‬‬ ‫רבינו ע"ה היו גסי משלנו‪ .‬מ"מ שיעור מני‬
‫הוא אמה על אמה ברו ג' אמות לכל אד‬ ‫הביצי לא נשתנו„‪ ,‬ולעול שיעור חלה מ"ג‬
‫באמות שלו עולה כל גופו בה ‪ .‬ושיעורו מ' סאה‬ ‫וחומש ביצה מביצי שהיו בירושלי ובציפורי‪.‬‬
‫בסאה שלו עפ"י חשבונו‪ ,‬כ הוא שיעור הטבעי‪.‬‬ ‫ואל יטעה הרואה בלשו תוס' שהוסיפו על‬
‫א מצות עשה דאורייתא לטבול בשיעור אמה‬ ‫המדה משו כ ‪ ,‬יעיי ויראה ויביט ג בלשו‬
‫בינונית ומ' סאה בינוני עיי ב"י י"ד רס"י ר"א‪.‬‬ ‫רש"י בשבת ריש ט"ו ע"א‪ .‬ויעיי בספר נוב"י‬
‫קמא סימ ל"ח ד"ה והנה כשהתירו השמ וכו'‬
‫‪ ‰ÓÈ˙‰ÓÂ‬על הב"ח י"ד רס"י ק"כ ויעיי ט"ז‬
‫יע"ש‪.‬‬
‫ש )סק"ב( כי הוא רוצה לומר‬
‫דשיעור הבינוני הנ"ל הוא מדרבנ ‪ ,‬דמ תורה סגי‬ ‫‪ Ó"Ó‬טעמא בעי מ"ט לא שינו השיעור‪ .‬ונ"ל‬
‫לכל אד לפי מה שהוא במי שכל גופו עולה‬
‫בה ‪ ,‰‬ובזה רוצה ליישב הטור ש ‪ .‬והוא תימה‬ ‫דשיעור חלה הוא עריסותיכ עריסת‬
‫מאוד אפילו לו יהיה כדבריו בטבילת אד נשער‬ ‫מדבר‪ ,‬ועריסה ההיא היה איש לפי אכלו עומר‬
‫כל אד לפי מה שהוא‪ ,‬א הכא בטבילת כלי‬ ‫לגולגולת‪ .‬ואמרו ש בעירובי פ"ג ע"ב מכא‬
‫דכתיב מגזירת הכתוב במי נדה מי שהנדה‬ ‫אמרו האוכל במידה זו הרי זה בריא ומבור ‪ ,‬יתר‬
‫טובלת בה )ע"ז עה‪ ,‬ב(‪ ,‬אע"ג דלשארי טבילות‬ ‫על כ רעבת ‪ ,‬פחות מזה מקולקל במעיו‪.‬‬
‫סגי במי שהכלי מתכסה בו או רביעית למחטי‬ ‫והדברי תמוהי אי שיערו חז"ל אנשי דור‬
‫וצינורות‪ ,‬לעני כלי חדשי החמירה תורה‬ ‫לפי אנשי דור המדבר‪ ,‬א אמרו בראשוני‬
‫שיהיה מי שהנדה טובלת בה ‪ .‬ואי נשער זה‬ ‫שכריס רחבה וכו'‪ .‬ג צרי חקירה במ אשר‬

‫‚‪.ʘ 'ÈÒ Á"‡ ‰ÓÏ˘ ˙È·Â ÂÚ 'ÈÒ ˙"„‰Ó ‡"ÏÒÁ ˙"¢· Î"Π.ÔÎÏ ‰"„ ÊΘ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Î"Π.‬‬
‫„‪.'‚ 'ÈÒ ˙"˘˘·Â Ì˘ Ôȷ¯ÈÚ ‚" ¯Ï Á˙ÙÓ‰ 'Ò 'ÈÚ .‰¯Ú‰· ÏÈÚÏ '¯ .‬‬

‫„*‪.˜Â„ ‡ ,‰Ú ‡ÓÂÈ 'Ó‚ '¯Â .ÊÈ ,ÊÏ ˙ÂÓ˘ „"Ú‰ 'ÈÚ .„ˆ¯ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï ÔÈÂÚÈ .‬‬
‫‪'ÈÙ‡„ Ï"Ò ‰Â‰ Ë"¯„ Ï"È :Ï"ÊÂ Ì˘ ÔÈ˘Â„˜ ÈÓÏ Ú„Â ‡Ï ‰ËÈ˘·Â ·¯È· È"¯‰Ó 'ÈÁ· ¯‡Â·ÓÎ · ,ÂÒ ÔÈ˘Â„˜ ÔÂÙ¯Ë È·¯ ˙Ú„ ‰"Î .‰‬‬
‫‡‪ÔÂÈÎ Ô‰· ‰ÏÂÚ ÂÙ‚ Ï΄ ‚"Ú‡ ¯·Ò Ú"¯Â .̉· ‰ÏÂÚ ÂÙ‚ Ï΢ ÔÂÈÎ .„·ÚÈ„ ‰ÏÈ·Ë ‰ÈÏ ‡˜ÏÒ ¯ÒÁ ‰Â‰ ‡¯˜ÈÚÓ„ Ô ÈÚ„È È‬‬
‫˘‪ÌȯÙÂÒ È¯·„ Ò¯Ë Â˜ ˙Ó‡ ȯ·„ '¯Â .„"‰ ‰"Ù Ê"Ú ÈÓÏ˘Â¯È 'ÈÚ .‰ÏÈ·Ë ‰ÈÏ ‡˜ÏÒ ‡Ï ÈÓ „·ÚÈ„ ,‰‡Ò ÌÈÚ·¯‡ Ì˘ Âȉ ‡Ï‬‬

‫‪.·"˜Ò Θ 'ÈÒ (Â"ˢ˙ Ô„ ÂÏ) „"¯ÂÈ Ò"˙Á 'ÈÁ 'ÈÚ .Á 'ÈÒ ‰„Â˙ ÈÓÁÏ ˙"¢ ‚ 'ÈÒ‬‬