Page 521 - HATAM-1

‫‪‰ ˙ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה קפא‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫נמצא פרנסת קצובה עומר לגולגולת‪ ,‬והכל לפי‬ ‫באיזה נדה א בגדולה או קטנה‪ .‬ע"כ בבינונית‬

‫המקו והזמ ‪.‬‬ ‫והיינו מקוה טהרה שלנו‪ .‬ודברי ב"ח תמוהי‬

‫‪ ‰ ‰Â‬לפי הנחתו של הצל"ח שבני אד עמדו‬ ‫בזה לפע"ד‪.‬‬

‫על מעמד והביצי נתקטנו‪ .‬א"כ נאמר‬ ‫‪ ¯ÂÊÁ‬להנ"ל‪ ,‬דכל אד יש לו אמותיו ואיפותיו‬

‫כ בכל הגידולי שאפשר שישתנו המה ובני‬ ‫של עצמו‪ .‬ומה שאמרו חז"ל במס' שבת‬

‫אד ישארו על מתכונת ‪ .‬א כ צדיק מה פעל‬ ‫צ"ב‪ .‬הלוי קומת עשר אמות‪ ,‬היינו אמות‬

‫רמב" פ"ט מה' ס"ת הל' ט' שמדד האצבעות‬ ‫בינוני שלנו‪ ,‬דהכי הוה גובה הקרשי בבינוני‬

‫ברוחב ז' שעורות‪.‬‬ ‫שלנו‪ ,‬אבל לעול הלוי עצמ הי' גבה ג'‬
‫אמות בשלה לפי איבריה ‪.Â‬‬
‫‪ ˙Ó‡·Â‬מדדתי כ כמה וכמה פעמי ולא‬
‫‪ ‰ ‰‬כי כ נאמר‪ ,‬כי שיעור אכילה ליו שיהיה‬
‫נשתנה הדבר‪ .‬דהיינו רוחב אגודל של‬
‫אד בעל איברי ‪ Ë‬א ידחקו בכח על הד ויניח‬ ‫בריא ומבור ‪ ,‬הוא עשירית האיפה‪,‬‬

‫לפניו ז' שעורות ברחב או ב' בארכ ישוו‬ ‫מאיפתו של כל איש לפי מה שהוא תגדל האיפה‬

‫בשיעוריה ‪ .‬והוא ממש שיעור צא"ל בקירוב‬ ‫ותקט לפי האיש וקומתו‪ .‬ונעשה במ נס הנפלא‬

‫מאוד באופ שאמות הבני קרוב ממש מאוד‬ ‫הזה שירד עומר לגולגולת לכל אחד לפי מה‬

‫לאמה של תורה‪ ,‬כי כל צא"ל הוא רוחב אגודל‬ ‫שהוא‪ .‬וקט ב שנה ירד לו עומר לגולגולת שלו‪.‬‬

‫אלא שהוא קצת יותר‪ ,‬אפשר שהוה אמה שוחקת‬ ‫ולמחר גדל מעט הגדיל איפתו ג"כ מעט‪.‬‬

‫שמוסיפי חצי אצבע על אמה‪ ,‬עיי יו"ד רס"י‬ ‫‡‪ Í‬מצות חלה שהיא מצוה ותלה הכתוב‬

‫ר"א‪ .‬וע"כ צרי לומר שסמ הרמב" שא‬ ‫בשיעור עריסות מדבר‪ ,‬רוצה לומר שיעור‬

‫ישתנו השעורי ‪ ,‬ג הגופי ישתנו וכ ממשה‬ ‫עשירית האיפה של אד בינוני‪ .‬אעפ"י שירידת‬

‫רבינו ע"ה עד הרמב" ‪ ,‬וכ לעול ‪.‬‬ ‫המ היה לכל אד כשיעורו‪ ,‬מ"מ המצוה הוא‬
‫באד בינוני‪.Ê‬‬
‫‪ ‰ ‰‬להצל"ח יהיה בית הבליעה שלנו מחזיק ג'‬
‫‡‪ Í‬מ"מ נ"ל היינו בכל זמ ודור באד בינוני‬
‫ביצי שלנו‪ ,‬שהרי מ"ע בליל פסח לבלוע‬
‫שבדור הבא‪ ,‬ולא נית תורת כל אחד בידו‪.‬‬
‫פסח מצה ומרור בבת אחת בזמ שבהמ"ק קיי ‪,‬‬
‫אבל האמת בכל דור ישוער החלה במ"ג וחומש‬
‫ויהיה זה כשיעור ג' ביצי ‪ ,‬ואי אד בעול‬
‫ביצה שבאותו הדור‪ ,‬כי כ הוא איפת הבינוני‬
‫שיחזיק בית בליעתו ג' ביצי אפילו מרוסקי ‪,‬‬ ‫שבאותו הדור שיאכל ויהיה בריא ומבור ‪ .Á‬ועל‬

‫עיי מג"א סימ תע"ה סק"ד‪ .‬אע"כ גדלות‬ ‫כ לא שינו חז"ל מספר הביצי בירושלי‬

‫וקטנות כל הגידולי ה חיי ה צמחי הכל לפי‬ ‫ובציפורי אעפ"י שלא היו גסי כשל מדבר‪.‬‬

‫הזמ והמקו ובה אנו משערי ‪.‬‬ ‫‪ ·‚‡Â‬אני אומר דשבטי ישורו י"ב מלבד שבט‬

‫‪ È˘Â„ÈÁ·Â‬הלו"ת אמרתי ליישב קושית הגאו‬ ‫לוי‪ ,‬ונאמר שחצי שבט לוי היו הכהני‬

‫מהו' יונת אהא דירושלמי דמייתי‬ ‫)כי רבו מאוד על הלוי שהי' הארו מכלה בה ‪,‬‬

‫תוס' ר"ה י"ג ע"א וקידושי ל"ח ע"א אמאי לא‬ ‫ויהיו א"כ הכהני א' מכ"ד מכל שבטי ישראל‪.‬‬

‫אתי עשה דמצה ודחי לא תעשה דחדש‪ .‬והקשה‬ ‫וכשכל אחד מישראל עושה בכל יו עיסה‬

‫הנ"ל הא שיעורי נשתכחו בימי אבלו של משה‪,‬‬ ‫לעצמו עומר לגולגולת שיהיה בריא ומבור‬

‫ויעב" החזיר ביומא פ' ע"א‪ .‬א"כ באותה שעה‬ ‫ויפריש חלה א' מכ"ד‪ ,‬ויגיע מכ"ד ישראלי כ"ד‬

‫לא ידעו השיעור וחששו שיאכלו ב' שיעורי‬ ‫חלות שהוא שיעור עיסה שלימה לפרנסת כה א'‬
‫ויעברו על לאו דחדש‪.È‬‬
‫ליו שיהי' בריא ומבור ‪ .‬וככה מכל שבטי‬
‫‪ ÈÙÏÂ‬עניות דעתי על כל פני ידעו שלא יגיע‬
‫ישראל מכל כ"ד איש‪ ,‬יתפרנס כה אחד ומשפחת‬
‫שיעור אכילה ליותר משליש מה שמחזיק‬
‫הכהני המה בכלל א' מכ"ד משבטי ישראל‪,‬‬
‫בית הבליעה מרוסק‪ ,‬שהרי ציוה לאכול ולבלוע‬

‫‪.ÍÎ ÏÚ ¯ÈÚ‰˘ ËÙ 'ÓÚ ‰Â˜Ó ¯ÂÚ˘ 'ÈÚ ‡ ,„Ó ˙¯Âη· ‰"Î .Â‬‬
‫‪.‰Ê ÔÈ Ú Â È·¯ ¯‡È·˘ ‰Ó ·È 'ÈÒ Ó"ÂÁ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï '¯ .Ê‬‬

‫‪.*· ‰¯Ú‰· ˘"Ú .Ó"Ó ‰"„ ‰·Â˘˙‰ ÛÂÒ· ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .· ,Ê˘ ÌÈÁÒÙ Á"ψ‰ ÌÚ ÌÈÎÒ‰˘ ÊΘ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .Á‬‬
‫‪.ËÏ 'ÈÒ Á"‡ ‡"ÂÊÁ 'ÈÚ . ÓÊ·˘ È Â È· Ì„‡· „„Ó˘ Ù"ÓÎ ·˙Î ÊΘ 'ÈÒ ÏÈÚÏ .Ë‬‬
‫‪.Ì˘  ȷ¯ Î"˘Ó ˘„Á„ ‡È‚ÂÒ· (·"Ò¯˙) ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ '¯ .È‬‬