Page 529 - HATAM-1
P. 529
‚Ò˙ ¯ÙÂÒ תשובה קפה Ì˙Á
הת דניחא ליה דליהוי כפרה ,וכדפרי מגיטי קרב יע"ש .וא"כ לא שייכי בנשי דלאו בני כיבוש
דחובטי אותו ואומרי לו עשה מה שישראל נינהו .וא"ש לה מא דאמר דסוכות ממש הוה.
אומרי ל קאמר שאני הת משו מצוה לשמוע
דברי חכמי .ואילו לעיל גבי עולה לא אמר הכי ı¯È˙·Âהשני כתב בש מהר"ח אלפאנדרי
משו דמצוה לקיי דברי תורה ,ומה צור
הנ"ל דבירושלמי איתא שה היו
לתלות בכפרה. באותו סכנה ,משמע דוקא ]משו [ במקו סכנה
ולא משו נס דענני כבוד דלא הוה סכנה .וצ"ע
‡ÁÈ Âלי דרמז למ"ש הרמב" ספ"ב מגירושי קצת כיו דסברא דאורייתא ,מנ"ל לחלק בי
סכנה לנס .ולכאורה ]צ"ל[ היא גופא נפקא ל
)הל' כ( דיצרו אנסיה וכיו שמכי אותו ממצה וסוכה ,מדמחייבינהו רחמנא במצה
עד שתשש כח יצרו ,שוב גרש לרצונו .וצרי ופטרינהו מסוכה ,ש"מ לחלק בי סכנה לנס·.
לומר לפ"ז מ"ש בשבת פר"ע )פח ,א( מכא ואי הכי נמי כדפרי למה לי אזרח להוציא
מודעא רבא לאורייתא ,למה לא נימא כיו נשי ,הוי מצי לשנויי דהו"א לחייבינהו משו
שכפה ]עליה [ הר כגיגית ותשש כח יצר שהיו באותו הנס דענני כבוד ,ולא הוה ידעינ
כבר קבלו התורה מרצונ .דכל דברי רמב" לחלק בי נס לסכנה ,אלא משו דה שה היו
היינו אחר שכבר קבלנו התורה ,וזה האיש באותו הנס ממצה נפקא ל ,ע"כ עדיפא מיניה
בכלל מקבלי התורה .א"כ נאמר יצרו אנסו קאמר ,דה"ל סד"א למיל גז"ש ט"ו ט"ו
לפי שעה ,וכשתשש כח יצרו חוזר לרצונו
הראשו .אבל על עיקור קבלת התורה מעיקרא ממצות.
לא שיי זה ,על כ שפיר קאמר מודעא רבא
Ê"ÙÏÂתינח למ"ד ענני כבוד היו ,א"כ שפיר
לאורייתא.
מוכח מדחייבינהו במצה ופטרינהו
Î"‡Âתינח אחר מעשה דאחשורוש שכבר מסוכה ,ש"מ לחלק בי סכנה לנס ,ומשו הכי
דקדק הירושלמי שא ה היו באותו סכנה.
קבלו התורה ברצו א"כ כופי וג משא"כ למ"ד סוכות ממש ,והיינו במלחמות
דמכיו שתשש כח יצרו חזר לרצונו הראשו . סיחו ועוג כנ"ל שאי שייכות לנשי ,בזה אי
אבל קרא דלרצונו לפני ה' הלא נאמר ג בבית ראיה לחלק בי סכנה לנס .ואזלא ש"ס דיל
ראשו קוד מעשה דהדר קבלוהו בימי כה מ"ד ,ומשו"ה אמר שה היו באותו הנס
אחשורוש ,וא"כ מעיקרא לא לרצונו היה. ולא באותו הסכנה ,דכל שהיו באותו הנס סגי.
ובשלמא סת ישראל המביא קרבנו מקבלי
ממנו ,דהרי ברצונו נותנו ומקריבו .אבל מי ÔÎÂי"ל דעת רשב" )פסחי קח ,ב( שכתב שה
שצווח ואינו רוצה לית ,אי נכו אותו ונאמר
חזקה שמכיו שתשש כח יצרו חוזר לרצונו היו בעיקור הנס .והוקשה לו ממה דאיתא
הראשו .הרי כל קבלת התורה הי' באונס בירושלמי שהיו בספק דלהשמיד ,י"ל בהיפו ,
מעיקרא .ותינח להסוברי לחלק בי תורה דש"ס דיל אזיל למ"ד ענני כבוד ממש ,א"כ
שבכתב שהקדימו נעשה לנשמע לתורה שבע"פ מדחייבינהו במצות ופטרינהו מסוכות ,ש"מ
א"ש .אבל אות שאינ סוברי זה החלוק לחלק בי שהיה לה זכר בעיקור הנס ,או שלא
קשיא .על כ הוצר לומר ניחא לי' דלהוי לי' היה לה שו זכר בעיקור הנס ,רק שג ה היו
באותו הנס .אבל הירושלמי אתיא כאיד מ"ד
כפרה. דסוכות ממש היו ולדידיה ליכא לחלק עיי וק"ל.
][‡È¯ÂÙ· ÈÓÂÒ·Ï ˘È ȇ ·ÂÈÁ ][˙ˆӷ ‰ÈÙÎ
Ô"¯‰פ"ק דמגלה )ז ,ב( כתב על ש ר' אפרי , ‡ È˙¯Óאעלה בתמר לקיי איגרת הפורי הזאת
מהא דק רבה ושחטיה לר' זירא בטל ליה להעלות איזה גרגרי אשר עלו במצודת
מאי דאמר רבא חייב איניש לבסומי וכו' .וא"כ רעיוני בימי הללו יומא דפוריא איני .
צ"ע על הרי" ופוסקי שהביאו להלכתא .ועל
· 'ÒÓב"ב בסוגיא דתלויה זבו )מח ,א( קאמר
הש"ס כדפרי מיקריב אותו לרצונו שאני
·.‡ ,ÁÎ ‰ÎÂÒ ¯ Ï ÍÂ¯Ú 'ÈÚ .
