Page 582 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˙˜‪˙Âχ˘ ÊË‬‬

‫מילי יכביר ובמקרה בעלמא ואי כא הוכחה‪.‬‬ ‫בעובי הקורה למחות בעוברי עבירה או במתעצלי‬
‫ומסיק ולאו טעמא יהיב‪ ,‬שמע מינה שהוא כעי‬ ‫קיו עבודה ותורה‪ .‬וא לאו ק לי' בארור אשר‬
‫לא יקי כמ"ש רמב" פ' תבוא )כז‪ ,‬כו( בש‬
‫נבואה של חכמה‪.**‚Î‬‬ ‫ספרי דקאי אב"ד של מטה שיש ביד להקי ביד‬
‫העוברי ‪ ,‬ושזה הרע ליאשי' מל יהודה יע"ש‪.‬‬
‫‪ ‰Ê·Â‬יש להבי מאחז"ל פ"ק דמגלה כל האומר‬ ‫ולזה נתכוו בקינה לט"ב המתחלת איכה אלי‬
‫קוננו מאליו ע"ש‪ .‬והמפרש ש שגה בפירושיו‬
‫דבר חכמה אפילו באו"ה נקרא חכ ‪ ,‬ע"ש‬
‫ט"ז ע"א‪ .‬וקשה פשיטא למה יגרע ולא יקרא‬ ‫יע"ש‪.‚Î‬‬
‫חכ ‪ ,‬והלא מברכי על חכמי או"ה שנת‬
‫מחכמתו לבשר וד )ברכות נח‪ ,‬א(‪ .‬אבל העני‬ ‫]‪[‰‡Â·  ‰ÓÎÁ .ÂË‬‬
‫כנ"ל‪ ,‬דהוה סד"א דוקא בישראל המושגח מאל‬
‫עליו נאמר כנ"ל‪ ,‬אבל או"ה שאומר דבר חכמה‬ ‫‪ ˘"Ó‬רמכ"ת בד ב' ואיזה דפי מעני חכמה‬
‫שאינו ראוי לפי מזגו וטבעו לא יצוייר בחכמה‬
‫אלא כסומא בארובה קמ"ל‪ .‬דהרי הכא קרי ליה‬ ‫ונבואה ועתניאל ב קנז שהחזיר בפלפולו‪.‬‬
‫אוהביו‪ ,‬ואילו היו חכמי בעצ בודאי היו‬ ‫ומ"ש בגליו ד ג' ונראה לו לדוחק הוא האמת‪.‬‬
‫מתוארי חכמי שהרי חכמי או"ה נמי נקראו‬ ‫והיטב אשר דיבר מעלתו כי מ"ש הראב"ד‬
‫חכמי ‪ .‬ומדקרי להו אוהביו‪ ,‬ש"מ שלא היו‬ ‫בהלכות לולב )פ"ח ה"ה( כבר הופיע רוה"ק בבית‬
‫חכמי בעצ ‪ .‬ומ"מ בפסוק השני קרו להו חכמיו‪,‬‬ ‫מדרשינו וכיוצא בזה כמה פעמי ‪ .‬אי רוצה לומר‬
‫היינו ע"כ על אותו דבר חכמה שנזרקה מפיה ‪,‬‬ ‫רוה"ק כמו שהיה לדע"ה וחביריו‪ ,‬אבל היינו רוח‬
‫א מזרע היהודי מרדכי אשר החילות לנפול‬ ‫ה' על עוסקי תורה לשמה‪ .‬אשר זוכי לכוו‬
‫לפניו וגו'‪ .‬ונמצא על דבר חכמה וחידות הלז‬ ‫האמת אפילו א לפי טבע חכמת ושכל לא‬
‫קורא לה חכמי לפי שעה‪ .‬דלא נימא האומר‬ ‫ישיגו ידיה תושיה כזו‪ ,‬מ"מ הקב"ה בחסדו יהיב‬
‫דבר חכמה באו"ה שאיננו חכמה בעצ ‪ ,‬לא נימא‬ ‫חכמתו לחכימא לפי שעה‪ .‬וכזה זכה עתניאל ב‬
‫כסומא בארובה במקרה ולא בהשגחה‪ ,‬קמ"ל כי‬ ‫קנז לכוו האמת ע"י פלפול וק"ו וגז"ש )תמורה‬
‫טז‪ ,‬א( מה שלא הי' בטבע חכמתו להשיג זה‪*‚Î.‬‬
‫נקרא חכ לפי שעתו‪ .‬זה אמת נכו הדבר‪.‬‬
‫]‪[ÌÈÓÎÁ‰Ó ‰ÏËÈ ‡Ï ‰‡Â· .ÊË‬‬
‫]‪[‡È‰ ÌÈÓ˘· ‡Ï .ÊÈ‬‬
‫‪ ÏÚÂ‬ד"ז אחז"ל פ"ק דב"ב )יב‪ ,‬א( אעפ"י‬
‫‪ ‰ ‰Â‬רו מכ"ת מייתי הא דב"מ )פו‪ ,‬א( דאמר‬
‫שניטלה הנבואה מ הנביאי ‪ ,‬מחכמי לא‬
‫רבה טהור טהור‪ ,‬ורמב" )הל' טו"צ פ"ב‬ ‫ניטלה‪ .‬לא כמו שהסביר מעלתו שהחכמה לא‬
‫ה"ט( פסק דלא כוותיה‪ .‬וכתב בכס משנה דלא‬ ‫נטלה מהחכמי ‪ ,‬לא משמע כ ‪ ,‬אלא הנבואה לא‬
‫בשמי היא‪ .‬והנה ש כתב כ"מ אע"ג דרבה בר‬ ‫ניטלה מהחכמי ‪ ,‬פי' אותו חלק נבואה שמשיג‬
‫נחמני אמרו‪ ,‬מ"מ כיו דבשעת יציאת נשמה‬ ‫ע"ד חכמתו שהעוסק בתורה לשמה זוכה לדברי‬
‫אמרה הרי זה בכלל לא בשמי היא‪ .‬והנה מדברי‬ ‫הרבה בשכלו וחכמתו‪ ,‬אעפ"י שאיננו בכח‬
‫כ"מ אלו יצא די חדש‪ ,‬דכל שאמרו ת"ח סמו‬ ‫תולדות טבע שכלו‪ ,‬רצה ש"ס להוכיח כ‬
‫לסלוקו מ העול ‪ ,‬הוא בכלל לא בשמי היא‪,‬‬ ‫ממעשי בכל יו שת"ח משיג לשכליותו של‬
‫והוא דבר חדש ותמיה בלי טע וסברא‪ .‬וכאשר‬ ‫ר"ע דאמר מילתיה מעצמו‪ ,‬ואשתכח משמיה דר'‬
‫נבאר לקמ אי"ה הטע דלא בשמי היא ושאי‬ ‫עקיבא כוותיה‪ .‬ואנו יודעי שאי שכלו של זה‬
‫מגיע לעקבות דר' עקיבא‪ .‬שמע מינה ע"ד נבואה‬
‫הנביא רשאי לחדש‪.‬‬ ‫כנ"ל‪ .‬וג אשתכח הלכה למשה מסיני כוותיה‪.‬‬
‫ודחי ש"ס דילמא כסומא בארובה ובלי דעת‬
‫‡·‪ Ï‬לא ידעתי מי הכניסו לכ ‪ ,‬דהרי ש בב"מ‬

‫פ"ו ע"א מבואר דרבה בר נחמני מת לבדו‬
‫בשדה ושו אד לא היה אצלו ולא שמע ממנו‬
‫אומרו טהור טהור‪ .‬ולא עוד אלא אפילו הבת קול‬

‫‪. 'ÈÒ Â"Á· ÔÏ‰Ï Â È·¯ Î"Π.‚Î‬‬
‫‪.Ê 'ÈÒ ·"Á ‰ÈÚ˘È ¯ÎÊ ˙"¢·  ȷ¯ ˙·Â˘˙ 'ÈÚ .*‚Î‬‬
‫‪.˙ÂÙÒ‰ ˙ÂÓÏ˘‰· ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â Ì˘ ·"Á ‰ÈÚ˘È ¯ÎÊ ˙"¢·  ȷ¯ ˙·Â˘˙ 'ÈÚ .**‚Î‬‬