Page 578 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˙˜‪˙Âχ˘ ·È‬‬

‫ויהיה זה זכרו למעשינו הרעי ומעשי אבותינו‬ ‫‪ „"ÚÏÂ‬דודאי ב' הדרשות אמת‪ ,‬מ"ש שמואל‬
‫שהיו כמעשינו עתה‪ ,‬עד שגר לה ולנו אות‬
‫הצרות‪ ,‬שבזכרו דברי אלו נשוב להטיב‪ ,‬שנאמר‬ ‫דיש רשות למלכות לכלות חד משיתא‪,‬‬
‫והתודו את עונ ואת עו אבות עכ"ל‪ .‬הנה גילה‬ ‫נמצא א מכלה מאל ב' מאות לא מיקטל‪ .‬אלא‬
‫לנו מה שלא היינו מעלי על דעתינו‪ ,‬שהיינו‬ ‫שה פושטי יד בכל האל נמצא עולתה בו‬
‫חושבי שהתעניתי הללו אינ על דר התשובה‬ ‫בשמונה מאות והחומש מלבר הוא ב' מאות‪.‬‬
‫אלא על דר האבל והצער‪ ·È‬ביו שאירע רע כמו‬
‫השמחה ביו שאירע טובה‪ .‬וכ משמע קצת פ"ק‬ ‫וצדקו דברי רש"י בשיר השירי הנ"ל‪.‬‬
‫דמגלה )ה‪ ,‬א( דקאמר ט"ב שחל בשבת מאחרי‬
‫ולא מקדימי ‪ ,‬מ"ט אקדומי פורענותא לא‬ ‫]‪[Ìȇȷ ‰ ˙ ˜˙ ¯„‚ .Á‬‬
‫מקדימי ‪ .‚È‬ובוודאי אקדומי תשובה זריזי‬
‫מקדימי ‪ .‬מ"מ הודיענו הרמב" דלא כ הוא‪ ,‬ועל‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬לא היה למכ"ת להביא מה דהנהיגו‬
‫פיו נהגו לומר וידוי וסליחות באות הימי )חו‬
‫מט"ב דאיקרי מועד( משו שנקבעו על התשובה‪.‬‬ ‫הנביאי שלא להפר ברית המלכיות‪ ,‬והיה‬
‫לו להביא כגו החצר החדשה דיהושפט שחידשו‬
‫ומ"מ לא הודיעונו נושאי כליו מנ"ל הא‪.‬‬ ‫בו דברי וכו' )הוריות ה‪ ,‬ב(‪ .‬וא"נ ממצוא חפצ‬
‫ודבר דבר דישעי' )שבת קיג‪ ,‬א( ולהביא ממכר‬
‫‪ ‰¯Â‡ÎÏÂ‬היינו משו דא"כ מנ"ל לנביאי לחדש‬ ‫דנחמיה‪ .‬האמנ לרמב" פ' אמור )כג‪ ,‬כד(‬
‫ולרמב" ר"פ כ"א מהל' שבת דאורייתא נינהו‪,‬‬
‫דבר שלא מצינו כיוצא בו בתורה‪,‬‬ ‫והא דאסרו חכמי מקח וממכר משו שמא יכתוב‬
‫בשלמא לקבוע יו שמחה ביו טובה כגו חנוכה‬ ‫היינו יחיד ליחד באקראי‪ ,‬אבל לפתוח חנות‬
‫ופורי ‪ „È‬דאורייתא הוא מק"ו‪ ,‬משיעבוד לגאולה‬ ‫ולהעמיד פועלי ולטעו על עגלות‪ ,‬דאורייתא הוא‬
‫אומרי שירה בפסח ממיתה לחיי לא כ"ש )מגילה‬ ‫בעשה דשביתה‪ .‬וצ"ע קצת בתוס' שבת קכ"א ע"א‬
‫יד‪ ,‬א(‪ ,‬וק"ו דאורייתא הוא‪ .‬ואבאר עוד בסמו‬ ‫ד"ה אי אומרי לו וכו' יע"ש‪ ,‬ובמ"ש רשב"א‬
‫אי"ה‪ .‬אבל לקבוע אבל עול על צער לא מצינו‬ ‫בש רבנו יונה פ"ק דיבמות )ו‪ ,‬א( בסוגיא דעליה‬
‫כיוצא בו‪ .‬אלא ע"כ על התשובה הוקבעו כדכתיב‬ ‫גבי מחמר בשבת‪ .‬ובמקו אחר הארכתי בעז"ה‪.È‬‬
‫והתודו את עונ ‪ .‬ותענית מסוגל לכפרה ותשובה‪.‬‬
‫ובוודאי אבוהו דכולהו יה"כ וצדקו דברי רמב" ‪.‬‬ ‫‪ Ó"Ó‬וקראת לשבת עונג מחודשת מתקנת‬

‫‡‪ ‡Ï‬שצל"ע‪ ,‬תינח התענית כשאי שלו ‪ ,‬אבל‬ ‫נביאי ‪ ,‬כי בתורה אי זכר אלא ג' פעמי‬
‫היו לשלש סעודות כל שהוא )שבת קיז‪ ,‬ב(‪ ,‬אבל‬
‫כשיש שלו ‪ ,‬ששו ושמחה‪ ,‬והוא חיוב‬ ‫לא לענג‪ .‬כי בי"ט כתיב שמחה‪ ,‬ועונג שבת‬
‫גמור מדברי קבלה כמבואר במס' ר"ה י"ט ע"א‬
‫יו שנהרג בו גדליה לעשותו ששו ושמחה דברי‬ ‫מתקנת נביאי ‪.‡È‬‬
‫קבלה הוא כדברי תורה ולא בעי חיזוק ע"ש‪.‬‬
‫]‪[‰·Â˘˙ ˙ÂÈ Ú˙ .Ë‬‬
‫וצ"ע מנ"ל לנביאי לחדש כ ‪.‬‬
‫‪ ‰ ‰Â‬רמב" כתב רפ"ה מתענית יש ימי שכל‬

‫ישראל מתעני בה מפני הצרות שאירעו‬
‫בה ‪ ,‬כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה‪,‬‬

‫‪· ,ÊÈ ˙È Ú˙ Ô"¯· ¯‡·˙Ó Â È·¯ ȯ·„Î .·È .ÁÒ˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Â È·¯ ‰Ê· Î"˘Ó '¯ .‡È .‰ˆ˜ 'ÈÒ Ó"ÂÁ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï ‡ˆÓ .È‬‬
‫„"‪‰ÏÙ˙Ï ‡Ï· ̉ Ï·‡Ï ˙ÂÓˆ‰ '„˘ ,‰˜ÚÊ· Âȉ˘ ¯˙Ò‡ Ï˘ ˙ÂÈ Ú˙· ¯·„Ó ‡Â‰˘ ‰¯ÂÓ Ì˙˜ÚÊ ¯Ó‡˘ ‰Ó ‰ÈÓ :Ï· ‰‬‬
‫‪‰· ˘"Ï ‰·Â˘˙ Ï˘ ˙È Ú˙ ‡È‰ ¯˙Ò‡ ˙È Ú˙ ˜¯˘ ‡ ,‰ ‰ÏÈ‚Ó ‡"·Ëȯ· ÔΠ.‰¯Ú‰· ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .„"Ù¯ Ì˘ ÔÏ‰Ï Î"Π‰˜ÚÊÂ‬‬
‫‪Î"‚ Î"Π:Ï"Ê Ì"·Ó¯‰ ˙Ú„· Û‡ ÔÎ ·˙Î ‰Á Ó· ‰"„ „"Ù¯ ˙È Ú˙ Ë"ÂÈ 'ÒÂ˙· Ìχ .Ô ÈÓ„˜Ó ‡Ï ‡˙ گÂÙ ÈÓ„˜‡„ ÌÚˉ‬‬
‫·‪Ïη ‰ ˜˙ ‰ÏÈÚ „ Ô"¯‰ ˘"ÓÎ Â˙¯·Ò˘ ‰‡¯ .‰ÏÈÚ ˙ÏÙ˙ Ô‰· ÔÈÏÏÙ˙Ó ‡Ï ÔÈÚȯ˙Ó Ôȇ ÂÏω ˙ÂÓˆ '„·„ ˙È Ú˙ 'Ï‰Ó ‰"Ù‬‬
‫˙‪. ȷ¯ ‡È·‰˘ Ì"·Ó¯‰ ȯ·„Ó Ú"ˆÂ .Ï"ÎÚ .‰ÏÈÚ Â‰·  ˜˙ ‡Ï Ï·‡Ï ‡Ï‡ ÂÚ·˜Â‰ ‡Ï ˙ÂÓˆ '„ Ï·‡ ‰ÏÙ˙Ï ÂÚ·˜Â‰˘ ˙ÂÈ Ú‬‬
‫‪ÂÚ·˜ ‰Î Á ÈÓÈ˘ ,ÌȯÂÙÓ ‰Î Á ÈÓÈ ÌȘÂÏÁ ‰ÁÓ˘ ÌÂÈ ÔÈ ÚÏ˘ ¯‡Â·Ó ÌÈ Â˘‡¯· ‰¯Â‡ÎÏ .„È .„Ú ‰"„ „È 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .‚È‬‬
‫¯˜ ‪ ȇ ‰Î Á·˘ ‡Î˘ 'ÈÒ ·"Á Ê"‡ ,‚¯Â· ËÂ¯Ó Ì"¯‰Ó Ì˘· ‰"¯˙ 'ÈÒ ÌÈÁÒÙ È΄¯Ó '¯ ,‰ÁӢ ‰˙˘ÓÏ ‡Ï ˙„‰Ï ÏωÏ‬‬
‫‪ۇ .¯·„‰ ÌÚË· Î"˘Ó Ì˘ ˘Â·Ï Ê"Ë Á"· ‰‡¯Â .· 'ÚÒ Ú¯˙ 'ÈÒ Ú"¢· ‰ÎÏ‰Ï ˜ÒÙ ÔΠ.ÌȯÂÙ· ÂÓÎ Â˘Ù ÁÓ˘Ï ·ÈÂÁÓ‬‬
‫‪‰˘Ú ˘ Ò ‰ ÌÂ˘Ó ÌÚˉ Ôȇ˘ Ú¯˙ 'ÈÒ ‡"ӯ Ó"ί„· '¯ ,Ïω ‰ÁÓ˘ ÈÓÈ Ì‰ ‰Î Á‰ ÈÓÈ˘ ‚"‰ ‚"Ù ‰Î Á 'ω Ì"·Ó¯‰ ˙Ú„Ï‬‬
‫·‪˜¯ Â˙ ÂÎ Â È·¯ ԇΠÎ"˘Ó„ Ï"ˆÂ .Ì˘ Á"·Â ‚"‰‡· ‚"˜Ò Ì˘ ‡"‚Ó 'ÈÚ ,Á·ÊÓ‰ ˙ΠÁ ‰È‰ ÌÈÓȉ Ì˙‡·˘ ÌÂ˘Ó ‡Ï‡ ,̉‬‬
‫‪‚È ‰¯Ú‰·Â Á 'ÈÒ ‡"Á ‰ÓÏ˘ ÔÈ · 'ÈÚ .˘"Ó ‰"„ÂÒ ÔÏ‰Ï Âȯ·„Ó ÁÎÂÓ ÔΠ.Âχ ÌÈÓÈ· ‰ÏÈ··  ·ÈÈÁ˙ ˘ ȯ‰ ,˙È Ú˙ ¯ÂÒ‡Ï‬‬
‫‪˙‡ÈˆÈÓ Ô ÈÙÏÈ ‰Ê„ ,Ò ‰ ÏÚ ˙Â„Â‰Ï ‡˙Èȯ‡„Ó ÌÂȘ ‰Ê· ˘È ,Ô ·¯„Ó Ì‰ Âχ‰ ÌÈ·ÂÈÁ‰ Ï΄ Û‡„ ‡È‰ Â˙ Â΄ Ï"È Í‡ .Ì˘ ÊËÂ‬‬

‫‪.Ô·‰Â ‚"‰ ‚"Ù ‰Î Á 'ω Ì"·Ó¯ 'ÈÚ .‰¯Â˙‰Ó ‡Â‰ ÌÂȘ‰ Ï·‡ ˙Â„Â‰Ï Í‡È‰  ˜˙ ÌÈÓÎÁ ,Ò ÏÚ ‰‡„‰ ·ÂÈÁ ˘È˘ ÌȯˆÓ‬‬