Page 581 - HATAM-1
P. 581
¢˙ ¯ÙÂÒ תשובה רח Ì˙Á
ולא נסתכנו ואי הניח מרע"ה את הישראלי ‰ ‰Âבבית שני היו גונבי עלי וקוצעי קציעות
ולא זרז על המילה .יקבל הרובה את תשובתו,
אי ספק כי למול וליצא בדר סכנה היא לולד, ומסרו נפש בימי יוני לעלות לרגל
שהרי על כ נתעצל מרע"ה על המילה ונענש על ולהביא ביכורי נגד צוואת מלכי יווני ,עיי
שעסק במלו תחלה )נדרי לב ,א( .אבל עכ"פ מס' תענית כ"ח ע"א .באמת לדבריו חסידות של
ברור הוא כי סכנה לולד למול וליצא בדר .והנה שטות היה ,שהרי נביאי אלו לא עשו כ ואי
במדבר שלא ידעו עת נסיעת ,שאפילו בקדש צור לקיי מצות נגד רצו המל .ואעפ"י
אשר ישבו ימי רבי ,מ"מ ה היו מעותדי שהנביאי הללו היו יכולי ליסע ולדור אצל
בכל רגע לנסיעה בנסוע הענ ויש אשר יהי' על מלכי יהודה ולקיי מצות פסח ורגלי ,מ"מ אי
המשכ לילה ויו וגו' .וא"כ לא היו יכולי אד מחוייב לעשות כ .וברפ"ק דמגלה )ב ,א(
למול ,דלמא מיד אחר המילה יסע הענ .ובכל הואיל ומסתכלי בה אי קורי אותה אלא בזמנה,
זאת מיציאת מצרי עד שניזופו למקו בעגל או כתב רי" ויש גורסי הואיל ומסתכני בה.
במרגלי ,כל זמ שנשב לה רוח צפונית אשר כלומר באותה העת הואיל והיו ישראל מעמידי
יש בו תרופה לחבולה ,מלו כול כמבואר ר"פ דתיה )וה ( ]ואי [ באי לידי סכנה ,היו קורי
הערל )עב ,א( .א מנזיפה ואיל שלא נשב רוח בי"א י"ב י"ג .אבל בזה"ז שמסכתני ישראל
צפונית וג היו בדר ,אסורי היו למול עצמ ,
ואילו היו רוצי היה מרע"ה מוחה בה .ונשאר בדתיה אי קורי אותה אלא בזמנה.
הקושיא על הלוי אי הניח מרע"ה למול
ÔÎÂבמתניתי ס"פ הקורא עומד )כד ,ב( העושה
ולסכ בניה .·Î
תפלתו עגולה סכנה ואי בה מצוה .יש
‰ÊÏי"ל דיש לחקור וכי ס"ד שכל מ' שנה מהראשוני מפרשי סכנה מפני המלכיות .הרי
בכל מצותינו היה בה סכנה מפני המלכיות
נשתנה סדרי בראשית ולא נשב רוח צפונית ונהיה פטורי מ הכל ,וכי טובי אנחנו
בכל העול מ' שנה והיה נס זה יותר מהעמדת
השמש ליהושע ב נו יו תמי .ועוד דקדוק מהנביאי הנ"ל.
לשו הש"ס ,לא נשב לה רוח צפונית ,מה לשו
לה" .ולחד לישנא בגמ' ש לא נשב כי היכי ‡· Ïצלע"ג מנ"ל למכ"ת שהנביאי לא עלו
דלא לבדרי ענני כבוד .לכ נלפע"ד אלו ואלו
דברי אלקי חיי .דהנה רוח צפונית המנשב לרגל ולא הקריבו פסח בזמנ .והנה נבות
בעול מרפא אפילו השוכבי בביתא דשישא .כי היזרעלי היה שכ להמל אחאב שהיה כרמו אצל
עכ"פ נכנס בי בתרי נקבי הפארו"ז ואיהו דידי' גנתו וג היה קרובו ,ומבואר בילקוט )כי תשא רמז
עביד .א לכנוס בי בתרי ענני כבוד שהיו תד( בפסוק ולא יחמוד איש את ארצ בעלות
מלובטי ומדובקי זה בזה אדוק היטב דלא לראות ,שהיה נבות עולה לרגל ומעול לא חמד
לבדרו ענני כבוד .ועפ"י טבע עוצ אדיקות לא אחאב כרמו ,פ"א לא עלה לרגל וחמד כרמו.
היה אפשר לרוח צפונית לכנוס ביניה א לא והנה אותו מבני הנביאי ששלח אלישע למשוח
יתפרדו זה מזה .ומ"מ כל זמ שלא היו נזופי יהוא ב נמשי ,היה יונה ב אמתי כפירש"י
נעשה לה נס ונשב לה" דייקא רוח צפונית ,או מלכי ב' ט' ע"ש .א"כ ג יונה היה תלמיד
דבר אחר כיוצא בו .ונכנס בחדרי משכבי הילדי אלישע ואצל מלכי ישראל ,ואשתו של יונה
הנימולי .ונס זה נעשה למחנה לוי כל מ' שנה עלתה לרגל כמבואר ר"פ המוצא תפילי )עירובי
והיו מחוייבי למול .אבל ישראל שהיו נזופי צו ,א( .וא"כ אחר שהאמת הוא שישבו פרוזדאות
לא נעשה לה נס להכניס רוח צפונית בי שלא לעלות לרגל ונדחקו אלו ועלו לרגל נגד
הבתרי .ע"כ מדינא היו אסורי למול בניה . ציווי המל ,א"כ מוכח להיפו שראוי ומחוייב
לכנוס בעובי קורה לקיי מצות מל מלכי
‡· Ïזולת זה חלילה למרע"ה ולשו מנהיג
המלכי הקב"ה.
מישראל אשר בידו למחות ,שלא יכנס
][¯·„Ó· ‰ÏÈÓ .„È
È˙ȇ¯Âבספר כתב איש ריבנו ערער יתערער ,כי
נתעורר הרי במדבר מלו הלוי מ' שנה
‡.‡ˆ˜ 'ÈÒ Ó"Á ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï '¯ .·Î .Á 'ÈÒ ÔÈ˘Â„˜ ˘"‡¯‰ 'ÒÂ˙Ï Ìȯ‡ȷ· ‰Ê· Î"˘Ó '¯Â .[¯ÂÓ
