Page 130 - Step and repeat document 1
P. 130
'ו ןמיס -לוח יכרצל ודומילמ קיספהל תורת חכם קל
בתוספות ד"ה הקוטפים וז"ל :פשטיה דקרא מיירי בעניים האוכלין העשבים
שנקראו מלוחים כמו אבותינו אכלו מלוחים אף אנו נאכל מלוחים ,עלי שיח,
כלומר אצל האילנות ולא בבית .ועיין בעין יעקב בפירוש הרי"ף שביאר שהוקשה
לתוס' דע"פ הדרשה היה ראוי להינקד מילוח בחיריק ולא מלוח בפתח ולכן כתבו
שדרשה זו היא אסמכתא.
הנה חז"ל באים ודורשים פסוק זה על העוסק בדברי תורה ופוסק לדברים בטלים
שעונשו שמאכילים אותו גחלי רתמים ,שגורם מיתה לאוכלו .ופרש"י מלוח,
דברי לחלוחית ועיקר .ל"א הנכתב בלוחות .וכוונתו בביאור הפסוק כך היא,
הקוטפים מלוח ,דהיינו כורתים ומפסיקים מהתורה שהיא דברי לחלוחית ועיקר או
מדברי תורה שנכתבו בלוחות .עלי שיח ,לדברי שיחה בטלה .שורש רתמים ,דהיינו
מאכלם יהיה גחלי שורש הרותם .ומשמע לכאורה שעונשם בעוה"ב או בעוה"ז
והכוונה לייסורים.
וכדברי הגמרא פירש גם בתרגום שבספר איוב וז"ל :דשבקין פתגמי אורייתא מן
לוח לבהון מטול [למען] מילי דעלמא ,עיקרי רותמיא מתוקדין ומתעבדין
גומרין למזוניהון .פירוש ,העוזבים דברי תורה מעל ליבם למען דברי העולם,
שורשי שיח הרותם נשרפים ונעשים גחלים למזונותיהם .ר"ל יישרף מאכלם ע"י
גחלי הרותם דהיינו שפרנסתם תהיה קשה .וכן פירש המהר"ל שעונשם קושי
הפרנסה וע"ע במפרשי העין יעקב.
ביאור המשנה במסכת אבות המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו וכו'
ב .עוד מקור נוסף מצאנו לאיסור הפסקה באמצע הלימוד במשנה (אבות פ"ג מ"ז)
וז"ל :רבי יעקב (וי"ג רבי שמעון) אומר המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר
מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו (פירוש,
מסתכן בנפשו) .וכתב בספר מדרש שמואל לרבי שמואל אוזידא בשם רבנו עובדיה
מברטנורא דה"ה לכל שיחה בטלה אלא שדיבר בהווה שדרך הולכי דרכים לדבר
במה שרואים בעיניהם .ובשם המאירי כתב דמאי דנקט המהלך בדרך לא מבעיא
קאמר ,לא מבעיא העושה משנתו קבע שאין לו להפסיק לשיחה בטלה אלא אפילו
המהלך בדרך לעסקיו ושונה בדרך הילוכו עראי אין לו להפסיק .עוד כתב בשם
הרשב"ם דהוא הדין בעיר .והעולה מדבריהם שאיסור ההפסקה שדיברה בו המשנה
הוא לשיחה בטלה וכן למדנו שאיסור זה נוהג גם בעיר וכן למדנו שאף העוסק
בתורה בדרך עראי ,יש לו איסור להפסיק באמצע לימודו.