Page 135 - Step and repeat document 1
P. 135

‫תורת חכם 'א ענף ‪ -‬דומילה עצמאב רובידב קיספהל רתומ םאה קלה‬

‫הלימוד כל שלא קובע לדבר בו ואינו מסיח דעתו מהלימוד אינו בכלל האיסור‪.‬‬
‫ועפ"ז מה שאמרו שהמפסיק מלימודו ואומר מה נאה אילן זה וכו' הכוונה שמסיח‬
‫דעת ומתעמק בדבר אבל סתם דיבור בעלמא כשדעתו על הלימוד אין בו איסור‪.‬‬
‫ונראה שאף החסיד יעב"ץ והרב מדרש שמואל והמהר"ם אלשקר יודו בזה שהרי‬
‫עצם ההסתכלות באילנות וההתפעלות מיופים עד כדי ברכת ברוך שככה לו‬
‫בעולמו שנאמרת בהזדמנויות נדירות כמבואר במשנ"ב (סי' רכה סע' י') גורם הדבר‬
‫להיסח הדעת מהלימוד‪ ,‬ועוד שמה נאה אילן זה אינו שייך לעצם המצוה לברך‬

                                                             ‫ברוך שככה לו בעולמו‪4.‬‬

                 ‫אם יש מקום לסתור היסוד מדברי הגמרא בברכות‬
‫ו‪ .‬אלא דעדיין יש מקום לדון בדבר דהנה הגמרא בברכות (דף נג‪ ).‬וז"ל‪ :‬ת"ר היו‬
‫יושבים בבית המדרש (במוצאי שבת) והביאו אור לפניהם בית שמאי אומרים כל‬
‫אחד ואחד מברך לעצמו (ברכת מאורי האש) ובית הלל אומרים אחד מברך לכולם‬
‫משום שנאמר ברוב עם הדרת מלך‪ .‬בשלמא בית הלל מפרשי טעמא אלא בית‬
‫שמאי מאי טעמא? קסברי מפני ביטול בית המדרש תניא נמי הכי של בית רבן‬
‫גמליאל לא היו אומרים מרפא בבית המדרש מפני ביטול בית המדרש‪ .‬ופרש"י‬
‫שבזמן שאחד מברך לכולם הם צריכין לשתוק מגרסתם כדי שיתכוונו כולם וישמעו‬
‫אליו‪ ,‬ויענו אמן‪ .‬עכ"ל‪ .‬וכתבו תלמידי רבנו יונה (שעל הרי"ף) וז"ל‪ :‬שצריכין כולם‬
‫לשמוע הברכה ולענות אמן אחר המברך ונמצא "שמתבטלים בעניית אמן" יותר‬
‫ממה שיתבטלו כשיברך כל אחד ואחד בפני עצמו ובית הלל אומרים דלא חיישינן‬
‫לביטול כזה שיותר טוב שיברך אחד לכולם משום ברוב עם הדרת מלך‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫וכתב המעדני יום טוב (שעל הרא"ש אות א') וז"ל‪ :‬ואל תתמה על החפץ לב"ש לחוש‬
‫בביטול בית המדרש משום אמירת האמן שהיא "תיבה אחת" בלבד שכן בגמרא‬
‫תניא של בית ר"ג לא היו אומרים מרפא בבית המדרש‪ ,‬פירוש לאדם המתעטש‬
‫שרגילין לומר אסותא‪ ,‬מפני ביטול בית המדרש‪ .‬עכ"ל‪ 5.‬ומכל האמור למדנו שאף‬

‫‪ .4‬והנה התוספות יו"ט בפירוש המשנה כתב וז"ל‪ :‬והא דלא תנן הכא מתחייב בנפשו וכו' נ"ל דהכא‬
‫לא הוי אלא הפסק דרך עראי ומיד הוא חוזר אל משנתו וכו'‪ .‬עכ"ד‪ .‬וזה שלא כשאר הפירושים שרק‬
‫מעלה עליו משום שהפסיק לדבר שנחשב קצת לדבר מצוה‪ .‬ולמדנו מדבריו דאף הפסק מועט שאין‬
‫בו היסח הדעת אסור וכעת מצאתי בספר דרך שיחה (פרשת ואתחנן עמוד תקו) בשם הגר"ח קניבסקי‬
‫שליט"א דאף במילה אחת הוי הפסק ולשון הגמרא "ועוסק" הוא לאו דווקא‪ .‬מיהו בספר ובתורתו‬

                        ‫יהגה (עמ' ‪ )23‬הביא בשם הגר"ח קנייבסקי שלצורך אפשר להקל בדיבור אחד‪.‬‬

‫‪ .5‬אלא שעדיין יש מקום להתבונן בדבר מדוע לא היו אומרים "מרפא" בבית המדרש דלכאורה‬
   130   131   132   133   134   135   136   137   138   139   140