Page 135 - Step and repeat document 1
P. 135
תורת חכם 'א ענף -דומילה עצמאב רובידב קיספהל רתומ םאה קלה
הלימוד כל שלא קובע לדבר בו ואינו מסיח דעתו מהלימוד אינו בכלל האיסור.
ועפ"ז מה שאמרו שהמפסיק מלימודו ואומר מה נאה אילן זה וכו' הכוונה שמסיח
דעת ומתעמק בדבר אבל סתם דיבור בעלמא כשדעתו על הלימוד אין בו איסור.
ונראה שאף החסיד יעב"ץ והרב מדרש שמואל והמהר"ם אלשקר יודו בזה שהרי
עצם ההסתכלות באילנות וההתפעלות מיופים עד כדי ברכת ברוך שככה לו
בעולמו שנאמרת בהזדמנויות נדירות כמבואר במשנ"ב (סי' רכה סע' י') גורם הדבר
להיסח הדעת מהלימוד ,ועוד שמה נאה אילן זה אינו שייך לעצם המצוה לברך
ברוך שככה לו בעולמו4.
אם יש מקום לסתור היסוד מדברי הגמרא בברכות
ו .אלא דעדיין יש מקום לדון בדבר דהנה הגמרא בברכות (דף נג ).וז"ל :ת"ר היו
יושבים בבית המדרש (במוצאי שבת) והביאו אור לפניהם בית שמאי אומרים כל
אחד ואחד מברך לעצמו (ברכת מאורי האש) ובית הלל אומרים אחד מברך לכולם
משום שנאמר ברוב עם הדרת מלך .בשלמא בית הלל מפרשי טעמא אלא בית
שמאי מאי טעמא? קסברי מפני ביטול בית המדרש תניא נמי הכי של בית רבן
גמליאל לא היו אומרים מרפא בבית המדרש מפני ביטול בית המדרש .ופרש"י
שבזמן שאחד מברך לכולם הם צריכין לשתוק מגרסתם כדי שיתכוונו כולם וישמעו
אליו ,ויענו אמן .עכ"ל .וכתבו תלמידי רבנו יונה (שעל הרי"ף) וז"ל :שצריכין כולם
לשמוע הברכה ולענות אמן אחר המברך ונמצא "שמתבטלים בעניית אמן" יותר
ממה שיתבטלו כשיברך כל אחד ואחד בפני עצמו ובית הלל אומרים דלא חיישינן
לביטול כזה שיותר טוב שיברך אחד לכולם משום ברוב עם הדרת מלך .עכ"ל.
וכתב המעדני יום טוב (שעל הרא"ש אות א') וז"ל :ואל תתמה על החפץ לב"ש לחוש
בביטול בית המדרש משום אמירת האמן שהיא "תיבה אחת" בלבד שכן בגמרא
תניא של בית ר"ג לא היו אומרים מרפא בבית המדרש ,פירוש לאדם המתעטש
שרגילין לומר אסותא ,מפני ביטול בית המדרש .עכ"ל 5.ומכל האמור למדנו שאף
.4והנה התוספות יו"ט בפירוש המשנה כתב וז"ל :והא דלא תנן הכא מתחייב בנפשו וכו' נ"ל דהכא
לא הוי אלא הפסק דרך עראי ומיד הוא חוזר אל משנתו וכו' .עכ"ד .וזה שלא כשאר הפירושים שרק
מעלה עליו משום שהפסיק לדבר שנחשב קצת לדבר מצוה .ולמדנו מדבריו דאף הפסק מועט שאין
בו היסח הדעת אסור וכעת מצאתי בספר דרך שיחה (פרשת ואתחנן עמוד תקו) בשם הגר"ח קניבסקי
שליט"א דאף במילה אחת הוי הפסק ולשון הגמרא "ועוסק" הוא לאו דווקא .מיהו בספר ובתורתו
יהגה (עמ' )23הביא בשם הגר"ח קנייבסקי שלצורך אפשר להקל בדיבור אחד.
.5אלא שעדיין יש מקום להתבונן בדבר מדוע לא היו אומרים "מרפא" בבית המדרש דלכאורה