Page 137 - Step and repeat document 1
P. 137
תורת חכם 'א ענף -דומילה עצמאב רובידב קיספהל רתומ םאה קלז
ומרן הש"ע (או"ח סי' רח"ץ סי"ד) פסק כדעת ב"ה וז"ל :היו יושבים בבית המדרש
והביאו לפניהם אור אחד מברך לכולם .עכ"ל .וביו"ד (סי' רמו סע' יז) וז"ל :אין
משיחין בבית המדרש אלא בדברי תורה אפילו מי שנתעטש אין אומרים לו רפואה
בבית המדרש וכו' .עכ"ל .וכתב הט"ז (שם יו"ד סימן רמו ס"ק ו') וז"ל :כתוב בפרישה
ואפשר שזהו דווקא בימיהם שלא ראו מספריהם לחוץ כ"ש שלא היו משיחים אבל
עכשיו דבלאו הכי אין נזהרין אומרים רפואה .עכ"ל .ולא היה לו לכתוב דבר זה
לבדות קולא מלבו וכו' שימשך מזה דבר מגונה שהשומע סבר מדהותרה עכשיו
לומר רפואה הותרה הרצועה וישיח גם כן שיחה בטלה וכבר אנו מוזהרים בזה
בעונש גחלי רתמים ח"ו על כן אין להשגיח בזה להקל ואדרבה יהיה הרב מזהיר
על זה וילמדו ק"ו לאיסור שיחה בטלה ,והמרבה בכבוד התורה הרי זה משובח.
עכ"ל הט"ז .אומנם הש"ך (שם) הביא דברי הפרישה ולא העיר בהם כלום .ובביאור
דבריהם נראה דלכו"ע מעיקר הדין מותר לענות מרפא באמצע הלימוד דהוי דבר
מצוה ,אלא שנחלקו האם גם בימינו שייך שמא ייגרר ,דדעת הפרישה והש"ך שזהו
דווקא בימיהם שהיו מקפידים שלא להשיח כלל באמצע הלימוד אבל בימינו
שבלאו הכי משוחחים מותר לומר מרפא ,שכל טעם האיסור שמא ייגרר לשיחה
בטלה והרי בלאו הכי משוחחים .אומנם דעת הט"ז שאמירת מרפא יכולה לגרום
לאנשים לחשוב ששיחה בטלה מותרת באמצע הלימוד ,ולטענה שממילא משוחחים
כעת ,אדרבה ראוי למונעם .ומכל האמור למדנו שאמירת מרפא באמצע הלימוד
מותרת מעיקר הדין ואיסור אמירתה משום שמא ייגרר ואם כנים אנו בזה למדנו
שמרן הש"ע הפרישה הט"ז והש"ך כולם למדו את פשט הגמרא כדעת המעדני יו"ט
ושכן שיטת רש"י ודלא כדעת תלמידי רבנו יונה שבאמירת מילה אחת יש ביטול
תורה וא"כ אין להביא ראיה מכאן שבמילה אחת הוי הפסק ולעולם כל שלא מסיח
דעתו לא נחשב כמפסיק ממשנתו.
שאיסור ההפסקה דווקא באמצע העניין
ז .והנה המשנה ברורה (סימן רפה ס"ק ו') כתב וז"ל :אם אפשר לו שלא יפסיק בשנים
מקרא ואחד תרגום על שום דבר ,הוא טוב ויפה מאוד ,וכן ראיתי מהמדקדקים
עושין כן ,וכן ראוי לבעל נפש לעשות .ובשער הציון (אות יא) כתב וז"ל :נראה לי
דזה הוא אף בין פרשה לפרשה ,אבל באמצע ענינא מן הדין אסור להפסיק ,וכמו
שאמרו חז"ל ,הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה ,מאכילין אותו גחלי רתמים.
ואפשר שלזה כיון הבאר היטב שכתב ,ואיסור גדול להפסיק בקריאת שנים מקרא