Page 142 - Step and repeat document 1
P. 142

‫'ו ןמיס ‪ -‬לוח יכרצל ודומילמ קיספהל תורת חכם‬  ‫קמב‬

        ‫שיש לעסוק בתורה בדרך אף כשקיים חשש שיפסיק באמצע לימודו‬
‫תשובה‪ :‬בשאלה זו דן מרן הגר"ע יוסף (שליט"א) זצ"ל הוב"ד בירחון אור תורה (אייר‬
‫תשנ"ג סי' ק') וז"ל‪ :‬בדבר המשנה (פ"ג דאבות) ההולך בדרך ושונה ומפסיק‬
‫ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה‪ ,‬שמעלה עליו הכתוב כאילו‬
‫מתחייב בנפשו‪ ,‬מכל מקום אין להימנע בשביל כך מללמוד באוטובוס מחשש שמא‬
‫יצטרך להפסיק‪ ,‬וישתדל עד כמה שאפשר לקיים "ובלכתך בדרך"‪ ,‬ולפי מה שכתב‬
‫במדרש שמואל שזהו דווקא בהולך בדרך שכל הדרכים בחזקת סכנה‪ ,‬והתורה‬
‫משמרתו‪ ,‬וכשפוסק ממנה מסתכן‪ ,‬מה שאין כן כשהולך בעיר‪ ,‬י"ל שבאוטובוס‬
‫שנוסע בו בעיר אין לחוש‪ .‬וי"ל‪ .‬ועי' בע"ז (ג‪ ).‬כל הפוסק מדברי תורה וכו'‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫ולא זכיתי להבין דברי קודשו שהרי מדברי הרב מדרש שמואל מוכח שכל האמור‬
‫הוא דווקא כשמפסיק לדבר שבח אז אינו מתחייב בנפשו אלא מצד סכנת הדרכים‬
‫אבל כשמפסיק לדברים בטלים משמע שמודה שמתחייב בנפשו ממש אפילו בעיר‪,‬‬
‫וכמבואר לעיל (ענף א' אות ב')‪ .‬ולכאורה היה נכון יותר להביא ראיה מדברי רש"י‬
‫בפירוש המשנה (שם אות ג') שמשמע מדבריו שאינו מתחייב בנפשו אפילו כשמפסיק‬
‫לדברים בטלים כל שלא מסיח דעת מהלימוד‪ .‬ואולי לזאת נתכוון הרב באומרו‬
‫וי"ל ולא פירש‪ .‬וצ"ב‪ .‬ומלבד זאת יש להעיר שאף באוטובוס בעיר קיים חשש‬
‫סכנה כאשר נראה לעינינו לדאבוננו‪ .‬אלא שעל פי הדברים האמורים אין השאלה‬
‫מתחילה כלל דממה נפשך אם לא ילמד כלל הרי הדרכים בחזקת סכנה ואם ילמד‬

                                                   ‫ויפסיק גם הדרכים בחזקת סכנה‪.‬‬

‫ולענ"ד נראה שיש לסמוך על הדעות שכל האיסור הוא דווקא כשמסיח דעת‬
‫מהלימוד לגמרי אבל כשדעתו על הלימוד אין איסור בדבר ואינו מתחייב‬
‫בנפשו‪ .‬ויש לצרף לזה את דעתו של הרב סדר היום הוב"ד בספר יוסף אומץ יוזפא‬
‫(לעיל ענף א' אות ז') שאיסור הפסקה נאמר דווקא בזמן קביעות עיתים ולא כשעוסק‬
‫בתורה בדרך עראי והלימוד בדרך הוא ארעי‪ .‬ומהג"ר יהודה שפירא (שליט"א) זצ"ל‬
‫שמעתי שבודאי אין לייעץ ולומר לאדם להתבטל מלימוד תורה מחשש שמא‬
‫יפסיק ובודאי שאם ההפסקה לצורך אין בזה איסור‪ .‬עכ"ד‪ .‬ועיין בדברינו לעיל (שם‬
‫הערה ‪ .)3‬ועיין בספר ובתורתו יהגה (פ"ה ס"ג הערה ‪ )4‬שכתב לדון במי שעיקר כוונתו‬
‫לצאת לשם טיול לראות אילנות נאים דלא מסתבר שנאמר לו שלא ילמד בין אילן‬
‫ואילן וכתב שיש לדמות לכאורה למי שקובע לעצמו זמן ללימוד כגון שעה‬
‫שבהסתיים השעה אף שעומד באמצע עניין יכול להפסיק ואין זה בגדר מפסיק‬
   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147