Page 139 - Step and repeat document 1
P. 139
תורת חכם 'א ענף -דומילה עצמאב רובידב קיספהל רתומ םאה קלט
וללמוד מקצת העניין אשר כבר למד לפני דיבורו כדי להבין העניין ההוא על
בוריו ולכן לא הוי הפסקה .גם אפשר לומר דלא חמירא האי הפסקה מהפסקה
דק"ש וברכותיה ובין הפרקים שמותר לשאול בשלום אדם נכבד ולהשיב לכל אדם.
לכן אם בא אדם אחר לגבולו ולא יפתח הבעל בית לדבר עמו מה שאלתו ובקשתו
הוי כמי שאינו משיב בשלום מי שפגע בו ברחובות קריה או בבית הכנסת ולכן
אפשר דשרי להפסיק בתלמודו כדי לדבר עם מי שבא לביתו .אכן כולי האי ואולי,
כי צדדי היתרא אלו לא מצאתי בשום מקום רק שאני בדיתים מלבי כדי למצוא
סעד וסמך למה שמקילים בזה הדבר שעונשו רב ,ורבים מאנשי מעשה וגם רבנן
קשישי לא ראיתי נזהרין מזה ,לכן החרד לנפשו שלא יתחייב בהם יחמיר בכל
דאפשר ליה שלא ידבר שום דיבור עד גמר לימודו בשעה ההיא ולפחות יזהר בזה
עם בני ביתו אם לא שהתחילו לדבר עמו בדבר מה שהוא צורך ואף גם לזאת
ימתין לפחות עד גמר העניין ואז ישיב להם כפי הצורך אף שעדיין לא נגמר
לימודו של שעה זו .ואם יבוא לביתו מי שיהיה יזדרז באומץ לב לקבל פני הבא
בגבולו בקצרה בסבר פנים יפות ויאמר לו שישב מעט עד כי יגמור הפשט שהוא
עוסק בו ואז ידבר עמו כרצונו .ובסדר היום כתב שעונש הנ"ל הוא למי שעוסק
בדברי תורה "בקביעות עתו" ופוסק .עכ"ל.
נמצאנו למדים שעיקר איסור ההפסקה בלימוד הוא דווקא באמצע עניין ,אבל
כשגמר העניין וה"ה כשגמר זמן קביעותו אפילו באמצע עניין ,אין איסור.
עוד למדנו שלצורך מותר להפסיק אף באמצע עניין וכמו בק"ש שמותר להפסיק
באמצע הפרק להשיב בשלום כל אדם וכאן שבא בגבולו הרי זה כשואל בשלומו.
ושאלתי להג"ר יהודה שפירא (שליט"א) זצ"ל אודות מי שלומד בביתו ואשתו רוצה
לדבר עמו לפעמים אך חוששת מביטול תורה והשיב שמצוה להשיב לאשתו .עכ"ד.
הטעם לעונש גחלי רתמים
ח .ויש לחקור מדוע נענש בעונש זה של גחלי רתמים ואם הדברים כפשוטם.
וראיתי בפירוש רבנו יונה (אבות פ"ג מ"ח) שכתב וז"ל :כי בעוד שהאדם שונה אין
לו להשיח שיחת חולין כי צריך לעמוד ביראה ואימה לפני התורה כעניין שאמרו
כל תלמיד ששונה ואין שפתותיו נוטפות מור תכוונה (שבת ל ):מאחר שהוא משתמש
בכתרה של תורה שהוא כתרו של הקב"ה צריך שלא ידבר שיחה בטלה ,ואם קל
ראשו להפסיק ממשנתו ה"ז מתחייב בנפשו .עכ"ל .ולדבריו האיסור משום שמבזה
התורה .ועיין במהר"ל בדרך חיים שכתב הטעם משום שהי"ת עם האדם השונה וכו'