Page 131 - Step and repeat document 1
P. 131
תורת חכם 'א ענף -דומילה עצמאב רובידב קיספהל רתומ םאה קלא
עוד כתב הרב מדרש שמואל ביאור אחר למשנה וז"ל :ואפשר לי לומר בהיות כי
סתם דרכים בחזקת סכנה וזה ששונה ,התורה משמרתו וזה שהפסיק אף שהוא
משבח אליו יתברך ,ברוך שככה לו בעולמו ,אעפ"כ מתחייב בנפשו שהשטן מקטרג
בשעת הסכנה וקרהו אסון ולזה המהלך בדרך מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב
בנפשו ,אומנם ליושב בבית "לעוון קל" כזה שהוא לשבח לשי"ת ,ברוך שככה לו
בעולמו ,אין זה מתחייב בנפשו ועל כן נקט מהלך ולא נקט סתם1.
עוד כתב הרב מדרש שמואל בשם הרב משה אלשקר וז"ל :השמיענו שאפילו
יתעסק בדבר שיש בו "קצת" מצוה שכך אמרו חז"ל היוצא בימי ניסן ורואה
אילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו 2,עם כל זה אם הפסיק ממשנתו הוא
כאילו מתחייב בנפשו שלימוד תורה כנגד כולם ועל כן לא אמר מאמר הגוזר הרי
זה מתחייב בנפשו ,כי אם מעלה עליו ,אומנם המפסיק שלא לצורך מתחייב בנפשו
ממש .עכ"ל .וכן דעת היש אומרים שהביא רבנו עובדיה מברטנורה .נמצא
לדבריהם שמאמר המשנה הוא במפסיק לשבח את ה' ואף על פי כן איסורא קא
עביד ,אלא שלדעת הרב מדרש שמואל מתחייב בנפשו מצד סכנת הדרכים ואם
עשה כן בעיר הרי רק מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו משום שמפסיק
לדבר שהוא קצת מצוה לשבח לה' .ולדעת מהר"ם אלשקר האיסור מצד שמפסיק
מדברי תורה אומנם אינו מתחייב ממש משום שמפסיק לדבר שהוא קצת מצוה,
הא אם מפסיק לדברים בטלים ממש הרי זה מתחייב בנפשו בין להרב מדרש
שמואל ובין למהר"ם אלשקר .ובטעם הדבר כתב החסיד יעב"ץ בפירושו למשנה
וז"ל :ואע"פ שמתוך כך יבוא לספר בשבחו של הקב"ה שברא אלה אפילו הכי
מתחייב בנפשו כי פוסק מקדושה חמורה לקדושה קלה וכו' ואולם אומר מעלה
.1ושם הוסיף לפרש והקשה שלכאורה אין אנו יודעים לאיזה כתוב התכוון התנא וכתב שנראה
שהתכוון לכתוב "הקוטפים מלוח עלי שיח" שדרשוהו חז"ל על הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי
שיחה ונראה שמסביר את הפסוק כך ,הקוטפים מלוח כלומר שפוסקין פתגמי אורייתא מלוח לבהון
או פירוש מלוח מן התורה שניתנה בלוח והם הלוחות הם פוסקין ,עלי שיח ,בשביל האילן כי שיח
פירושו אילן ודלא כדברי המתרגם שפירש שיח מלשון שיחה בטלה.
.2ובעיקר דברי המהר"ם אלשקר צ"ב למה נתכוון בדבריו ,שלכאורה עירב כאן ב' דינים שונים ,א'
דברי הגמרא בברכות (דף מג ):שנפסקה להלכה בשו"ע (סי' רכו סע' א') שהרואה אילן נאה מברך ברוך
שככה לו בעולמו אבל אין הדבר תלוי בחודש ניסן .ב' דברי הגמרא ברכות (דף נח ):שנפסקו להלכה
בשו"ע (סי' רכה סע' י') ושם מדובר באילנות מלבלבים בחודש ניסן אלא שהברכה שלא חיסר בעולמו
כלום .ונראה שבשתי הגמרות למד שאין כאן מצוה גמורה ולכן אין להפסיק בגללם באמצע הלימוד
וכדלהלן .וע"ע במדרש שמואל הנ"ל פירושים נפלאים מתוקים מדבש ונופת צופים.
