Page 193 - Step and repeat document 1
P. 193

‫תורת חכם 'א ענף ‪ -‬שכר תרומת הרות דמלל רתומ האם קצג‬                                            ‫‪7‬‬

‫מאי שנא מדרש דלא? והשיבו‪ ,‬רב אמר שכר שימור ורבי יוחנן אמר שכר פיסוק‬
‫טעמים‪ .‬ופירש רש"י‪ :‬רב אמר מאי טעמא התירו למשקל שכר מן המקרא‪ ,‬מפני‬
‫שאין נוטלין שכר אלא על השימור שמשמרין התינוקות‪ ,‬שאין מניחין אותם לצאת‬
‫ולעסוק בדברים בטלים ולא שכר לימוד מקרא‪ ,‬וקטנים דצריכין שימור למדין‬
‫מקרא ולא גדולים‪ ,‬ולהכי לא ילמדו מקרא לקטנים בחינם דהואיל ושרי למשקל‬
‫עלייהו שכר קמהני ליה השכר שהיה לו ליתן‪ .‬אבל מדרש‪ ,‬דקטנים אין לומדים‬
‫מדרש אלא גדולים‪ ,‬וגדולים לית להו שכר שימור ולא קמהני להו כלל ולהכי שרי‪.‬‬
‫ורבי יוחנן אומר שכר פיסוק טעמים שקיל מנייהו שמלמדם ניקוד וטעמים וההוא‬
‫שכר מצי למשקל ופיסוק טעמים אינו אלא במקרא ולהכי לא ילמדנו מקרא‪2.‬‬
‫עכ"ל‪ .‬ושאלו בגמרא (דף לז‪ ):‬ולמ"ד שכר שימור מ"ט לא אמר שכר פיסוק טעמים‪,‬‬
‫קסבר פיסוק טעמים דאורייתא הוא‪ 3.‬ופרש"י ולא מצי למשקל עלייהו אגרא‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫וכתב הר"ן (נדרים לז‪ ).‬ואיכא בין רב לרבי יוחנן ללמד מקרא לגדול דלא בעי שימור‪,‬‬
‫דלרב אסור דס"ל פיסוק טעמים דאורייתא ולרבי יוחנן שרי משום שכר פיסוק‬
‫טעמים‪ ,‬הילכך לענין הלכה כיון דקיי"ל דרב ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן נקטינן‬
‫דאפילו מגדול שרי ליטול שכר על המקרא וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל פ"ו מהלכות‬
‫נדרים‪ .‬עכ"ל‪ .‬וע"ע בדברי רבנו עובדיה מברטנורה (פ"ד מאבות מ"ה) שכתב וז"ל‪ :‬ולא‬
‫קרדום לחפור בהם‪ ,‬ולא תלמד תורה כדי לעשות ממנה מלאכה שתתפרנס בה כמו‬
‫קרדום לחפור בה שהעושה כן מועל בקדושתה של תורה וחייב מיתה בידי שמים‬

‫נמצאנו למדים שהטעם שאין ללמד תורה תמורת שכר משום שלימוד תורה הוא מצוה ואין ליטול‬
‫שכר תמורת מצוה אם משום שעושה למען השכר ולא לרצון ה' ואם משום שמבזה את הלימוד על‬

                                        ‫ידי שמעריכו בכסף‪ .‬ועוד טעם נוסף שהרי זה כמועל בהקדש‪.‬‬

‫‪ .2‬ויש להבין מה שייך ליטול שכר על מקרא משום פיסוק טעמים ויובן על פי דברי ש"ע הרב‬
‫הלכות תלמוד תורה (פ"א ה"א אות ד בהערה) שכתב‪ :‬כי לא היו הנקודות והטעמים כתובים בימיהם‬
‫אלא כספר תורה שלנו והיו עוסקים חמש שנים בלימוד כל המקרא עם התינוקות פעמים רבות‬
‫מאוד‪ .‬והיו צריכים ללמד כל מילה בתורה באיזה ניקוד וטעמים יש לאומרה‪ .‬וזהו שאמרו במשנה‬

                         ‫באבות בן חמש למקרא ובן עשר למשנה‪ .‬וע"ע שם (פ"א ה"ו אות ב' בהערה)‪.‬‬

‫‪ .3‬ויש להתבונן וכי סלקא דעתך שאין הניקוד מהתורה וכי אפשר לקרוא בתורה ללא ניקוד‪ ,‬אלא‬
‫הנלע"ד שזה ברור שכיצד צריך לקרוא הוא מהתורה‪ ,‬אלא שנחלקו על צורת סימני הניקוד שלדעת‬
‫רבי יוחנן צורת סימני הניקוד חיריק קמץ פתח וכו' אינם מהתורה אלא חכמים קבעום‪ .‬ודעת רב‬
‫הרי הם מהתורה הלכה למשה מסיני [וכן הוא בתיקוני הזוהר]‪ .‬ודע שהיו ג' מיני צורות של ניקוד‬
‫וטעמים‪ ,‬אחת של בני טבריה‪ ,‬שניה של בני ארץ ישראל‪ ,‬ושלישית של בני בבל‪ ,‬כמבואר במחזור‬
‫ויטרי (סי' תכד) הטעמים והניקוד המקובלים כיום הם של בני טבריה‪ .‬וטעמי בני בבל וכן הניקוד‬

                             ‫שלהם אינו מסומנים תחת האות כלל‪ ,‬אלא מסומנים מעל האות בלבד‪.‬‬
   188   189   190   191   192   193   194   195   196   197   198