Page 197 - Step and repeat document 1
P. 197
תורת חכם 'ב ענף -הסנרפב קוסעל אלב הרות דומיל קצז
דיני תורה וכדומה ולזה כבר התייחסנו בתשובה הקודמת (ענף א') .וכאן נבוא לדון
במי שלומד בלבד האם מותר לו ללמוד ולהתפרנס מאחרים ואם כן כיצד יתבצע
הדבר .והאם מותר לו לקבל מתנות מן הציבור בגלל היותו תלמיד חכם.
מחלוקת הרמב"ם התשב"ץ ומרן הש"ע
אם מותר ללמוד ולהתפרנס מאחרים
ב .הנה הרמב"ם (פ"ג מהלכות ת"ת ה"י) הובאו דבריו בטור (יו"ד סי' רמו סע' כא) וז"ל :כל
המשים על עצמו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מהצדקה הרי זה
חילל את השם וביזה את התורה וכיבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונוטל חייו מן
העוה"ב לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעוה"ז ,אמרו חכמים (אבות פ"ד מ"ה) כל
הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם .ועוד ציוו ואמרו לא תעשם עטרה
להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם .ועוד ציוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא
את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וסוף אדם זה שיהא מלסטם
את הבריות (ובהי"א) מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו ומדת
חסידים הראשונים היא ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה ולעולם הבא
שנאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם
הבא שכולו טוב 6.ע"ש .ולעומתו האריך התשב"ץ בתשובה (ח"א קמב -קמח) לדחות
דברי הרמב"ם וז"ל :כי חובה על כל ישראל לפרנס דרך כבוד לחכמיהם ולדייניהם
שתורתם אומנותם כדי שלא יצטרכו להתבטל ממלאכת שמים בשביל מלאכתם
וכו' ואפילו התלמידים העוסקים בתורה כל ימיהם אע"פ שאינם ראשי ישיבות
חייבין הציבור לפרנסם דרך כבוד וכו' .אבל הדברים נראין פשוטים שזו מצוה על
הציבור וחובה עליהם לכבד ת"ח שביניהם לפרנסם דרך כבודם ,וזה מנהג קדום
מימות התנאים והאמוראים עד וכו' .ומצינו שבימות הגאונים ז"ל היתה קופה
מיוחדת לישיבות ,משלחין מכל הקהילות ממון קצוב לראשי הישיבות ותלמידיהם
.6וע"ע ברמב"ם (פ"י ממתנות עניים הלכה יח) וז"ל :ואפילו היה חכם ומכובד והעני ,יעסוק באומנות
ואפילו באומנות מנוולת ולא יצטרך לבריות ,מוטב לפשוט עור בהמות נבלות ולא יאמר לעם חכם
גדול אני ,כהן אני פרנסוני ,ובכך ציוו חכמים .גדולי החכמים היו מהם חוטבי עצים ונושאי הקורות
ושואבי מים לגנות ועושי הברזל והפחמים ולא שאלו מהציבור "ולא קיבלו מהם כשנתנו להם" .עכ"ל.
ועיין בפירושו למשנה באבות (פ"ד מ"ה) שם האריך הרמב"ם בראיות לאסור לקבל ממון מאחרים וכתב
שדבריו לא יאותו לרוב חכמי התורה הגדולים ואפשר לכולם ,כלשונו שם בתחילת דבריו .עש"ב.
וע"ע בדברי רבנו עובדיה מברטנורה (שם) שכתב וז"ל :ולא קרדום לחפור בהם ,ולא תלמד תורה
כדי לעשות ממנה מלאכה שתתפרנס בה כמו קרדום לחפור בה ,שהעושה כן מועל בקדושתה של
תורה וחייב מיתה בידי שמים כמי שנהנה מן ההקדש .ע"ש.
