Page 199 - Step and repeat document 1

‫תורת חכם 'ב ענף ‪ -‬הסנרפב קוסעל אלב הרות דומיל קצט‬

‫אף לדעת הרמב"ם יש להתיר וכל שכן בזמן הזה שיש להתיר‬
‫ג‪ .‬והנה מהר"ח בן עטר זיע"א בספרו ראשון לציון (יו"ד סי' רמו סע' כא) לאחר שהביא‬
‫דברי הרמב"ם כתב וז"ל‪ :‬דכל זה לא מיירי אלא במי שהוא מטיל פרנסתו על‬
‫הזולת‪ ,‬שיושב ולומד ובהכרח על הציבור לפרנסו‪ ,‬אבל אם הציבור או היחיד‬
‫מבקשים ממנו ללמוד בעדם או לזכות לאו איסורא עביד דכן מצינו היתר בהדיא‬
‫שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך ושמעון אחי עזריה והרבה כיוצא בזה‪ ,‬אלא‬
‫דבזה לא מיירי כלל‪ ,‬אלא דוקא בנידון הנזכר שמטיל פרנסתו וצרכי עצמו על‬
‫הזולת כמאן דתובע שכר לימודו דבזה פשיטא שהוא נוטל חייו מן העולם‪ ,‬וכן דייק‬
‫הרמב"ם בפירוש המשנה בהדיא‪ .‬ובספר ראשון לציון הנד"מ בהערת המו"ל שם‬
‫הביאו שכ"כ בספר כתר תורה לרבי שמואל די אבילה (גיסו של מהר"ח בן עטר זיע"א)‬
‫ודייק כן מלשון הרמב"ם ותירץ על פי זה כל קושיות הרשב"ץ ומרן הב"י על‬
‫הרמב"ם‪ .‬עש"ב‪ .‬והעולה מדבריו שאף לדעת הרמב"ם אם לומד ומקבל מאחרים‬

‫מרצונם הרי זה מותר גמור‪.‬‬

‫עוד כתב מהר"ח בן עטר זיע"א בספרו ראשון לציון הנ"ל שכל מה שאמרו חז"ל‬
‫גדול הנהנה מיגיע כפיו וכו'‪ ,‬דהיינו שעדיף לאדם ללמוד ולפרנס עצמו מאשר‬
‫ללמוד ולקבל מאחרים‪ ,‬זה היה בזמניהם אבל בזמננו שנתמעטו הלבבות והדעות‬
‫ואפילו חובת האדם לדעת דינים הצריכים הלוואי שילמוד כל היום וכו' נראה לי‬
‫שיותר טוב ללמוד כל היום ובתנאי שלא יבוא להכריח הזולת לפרנסו‪ .‬ע"ש‪ .‬וכן‬
‫כתב עוד להלן (יו"ד סי' רנה)‪ .‬וכן כתב בספרו חפץ ה' על מסכת ברכות (דף ח‪ ).‬וז"ל‪:‬‬
‫ואני הצעיר אומר כי לא דיבר החכם אלא בזמנם שהיה להם דעת זך ורוב תורה‪,‬‬
‫לזה יותר טוב להנות מיגיעו‪ ,‬מה שאין כן בזמננו כי נתמעטו הדעות וכו' פשיטא‬
‫כי יודה החכם דהאידנא ללמוד כל היום ויסתפק מן הזולת וטוב לתרוויהו וכו'‪.‬‬
‫עכ"ל‪ .‬וע"ע בזה בספר ובתורתו יהגה (פט"ז ס"ב)‪ .‬וע"ע בשו"ת דבר שמואל (סי' קלח)‬
‫הוב"ד במשנה ברורה בביאור הלכה (סי' רלא) ובכף החיים (שם אות יא) שדן בשאלה‬
‫אם טוב לאדם לעסוק בתורה ולהרבות גבולו בתלמידים כל ימי השבוע וליהנות‬
‫מאחרים או ליהנות מיגיע כפיו ולעסוק בתורה רק ביום השבת‪ ,‬וכתב שם בין‬
‫היתר לעיין בדברי מרן הכסף משנה מה שכתב בזה והוסיף‪ :‬אך נראה לעניות‬
‫דעתי שאפילו הרמב"ם ז"ל יסכים בנידון דידן להתיר דאין דנין אפשר משאי‬
‫אפשר‪ ,‬וכיון שכפי צורך השעה והמקום אי אפשר לזה האיש החפץ חיים להתקיים‬
‫תלמודו בידו לזכות בו את הרבים כי אם בסיפוק צרכיו על ידי אחרים‪ ,‬הרי הוא‬