Page 202 - Step and repeat document 1
P. 202
'ט ןמיס -רכש תרומת הרות דומיל תורת חכם רב
הכסף משנה (פ"ג מהלכות ת"ת ה"י) שכתב שמספר מלכים ב' (פרק ט') מוכח שכך היה
מנהגם כשהיו שואלים בנביא היו נותנים לו דורון .עכ"ד .מוכח מכל האמור שמותר
לתת דורן לת"ח .וע"ע בגמרא יומא (דף עא ).וז"ל :אמר רבי ברכיה הרוצה לנסך יין
על גבי המזבח ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין ,שנאמר אליכם אישים אקרא
ופרש"י אישים ,לשון קורבן אשה .ועוד איתא בגמרא ברכות (דף מב ).אמר אביי
תכף לת"ח ברכה שנאמר ויברכני בגללך .ואב"א מהכא ויברך את בית המצרי
בגלל יוסף .ופרש"י תכף לת"ח ,המקרבו אליו ומארחו בביתו .ברכה ,בביתו.
ובגמרא סנהדרין (דף צב ).אמר ר' אלעזר כל מי שאינו מהנה ת"ח מנכסיו אינו רואה
סימן ברכה לעולם וכו' .עוד בגמרא כתובות (דף קיא ):אמר ר"א עמי הארצות אינם
חיים שנאמר וכו' .א"ל רבי מצאתי להם תקנה מן התורה ואתם הדבקים בה'
אלקיכם חיים כולכם היום ,וכי אפשר לדבוקי בשכינה והכתיב כי ה' אלוקיך אש
אוכלה ,אלא כל המשיא בתו לת"ח ,העושה פרקמטיא לת"ח והמהנה ת"ח מנכסיו
מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה.
הנה מכל האמור למדנו שיש מצוה לאדם להנות ת"ח מנכסיו ,מוכח שמותר לת"ח
ליהנות משל אחרים הרוצים לכבדו כדי לזכות דרכו במצוה או בברכה ,שאם
נאמר שאסור לו ליהנות כיצד נאמרו כל המעלות הנזכרות לעיל ונמצאים מכשילים
את התלמיד חכם המקבל ועוברים על איסור לפני עיור לא תיתן מכשול ,אלא
ודאי שמותר ומצוה עליו לקבל כשרוצים להנותו או לזכות דרכו בברכה.
דעת הרמב"ם שאין ליטול דורון מן הציבור
ב .אלא שלכאורה אין הדברים מוסכמים בביאור הגמרות הנ"ל ,שהנה הרמב"ם
בפירושו על המשנה (אבות פ"ד מ"ה) רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל
בהם ולא קרדום לחפור בהם ,כתב שאין לת"ח לקבל מן הציבור ,אמנם יש דברים
מסוימים אשר התירה אותם התורה לת"ח והם שיתנו לו מממונם לעשות בו סחורה
ויהיה הרווח לת"ח והעושה כן שכרו גדול וזהו מה שאמרו חז"ל המטיל מלאי לכיס
של ת"ח (פסחים נג .):וה"ה שתימכר סחורתו ראשונה בשוק .ואלו חוקים שקבע הי"ת
כמו שקבע המתנות לכהן והמעשרות ללוי .והוסיף הרמב"ם לבאר שלפי מה שבא
בקבלה כי שתי פעולות אלו יעשו אותם סוחרים קצתם על קצתם על דרך כבוד
וכדי הוא הת"ח להיות ע"ה נכבד .וכן הקילה התורה מת"ח חוקי המלכות בארנונה
כסף גולגולת ואפילו הת"ח עשיר פטור .עכת"ד .עש"ב .והעולה מדבריו שאין
לת"ח לקבל דורונות מהציבור אא"כ דברים מסויימים הנזכרים בדבריו .וכ"כ רבנו