Page 205 - Step and repeat document 1
P. 205

‫תורת חכם 'ג ענף ‪ -‬רוביצה ןמ תונתמ לבקל ח"ת ךרבאל רתומ םאה רה‬

‫שהנותן לת"ח כאילו מקריב ביכורים א"כ לא ימנע הת"ח מלקחת‪ .‬שו"ר שכ"כ‬
‫להדיא מרן החיד"א בברכי יוסף הנ"ל (יו"ד סי' רמו אות טוב) וז"ל‪ :‬כל המביא דורון‬
‫לחכם וכו' היינו דוקא כשמביא מאליו ומעצמו בלי סיבה ופניה רק לשם שמים אז‬
‫מותר לקבל ומצוה איכא והנמנע לקבל מונע ממנו חסד‪ ,‬ושמואל הנביא שלא רצה‬
‫ליהנות היינו שהיה הולך אל המקומות והיה חושש דמשום כיסופא נותנים לו כמ"ש‬

                                                               ‫במציעא (דף כא)‪ .‬עכ"ל‪.‬‬

‫ובחפשי מצאתי שכבר עמד בזה מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בספרו מאור ישראל על‬
‫מסכת ברכות (דף י‪ ):‬שהביא דברי המהרש"א וביאר שאף לדבריו אם נותן‬
‫הדורון לשם שמים מצוה לקבל ממנו דהוי כמקריב ביכורים ואין למונעו מן המצוה‬
‫והוי כמכניס אורחים שמותר ליהנות והוסיף ואף שאלישע נחשב כיש לו מאתים‬
‫זוז מ"מ לא קיבל דרך צדקה אלא דרך כבוד ובזה מותר‪ .‬ע"ש‪ .‬וע"ע בזה בספר‬
‫מילי דברכות שכתב לבאר על פי הגמרא בקידושין (דף ז‪ ).‬שאדם חשוב שמקבל‬
‫מתנה נחשבת קבלתו כנתינה לפי שהנותן נהנה מקבלתו ולכן אלישע נהנה מהם‬
‫משום שידע שזהו כבודם‪ .‬ע"ש‪ .‬ולפ"ז אתי שפיר שכל שרוצים לזכות במצוה או‬
‫בברכה הרי זה כבודם‪ .‬ויש להביא ראיה לדבריו גם מהגמרא מגילה (דף כח‪ ).‬הנ"ל‬
‫מדברי רבי זירא שכל שעושים להנאתם אין זו נתינה אלא קבלה‪ .‬ועיין במאירי‬
‫(ד"ה אדם) שכתב שיעשה זאת על דעת לשלם גמול על כך אם הדבר בידו כמו‬
‫שמצינו באלישע‪ .‬ועיין עוד בפירוש יכין ובועז על המשנה (אבות פ"ד אות לב) שכתב‬
‫שאם נותנים לו מתנה וכוונת הנותן להנאת עצמו או לכבוד עצמו אז אפילו הת"ח‬
‫עשיר רשאי לקבלו כדאשכחן בברכות הרוצה ליהנות יהנה כאלישע וביאר שהתכוון‬
‫הנותן לזכות את עצמו להביא ביכורים ולא לתת צדקה לאלישע‪ ,‬שהרי אלישע‬
‫עשיר היה שאין הנבואה שורה אלא על עשיר ומותר אפילו מתנה מרובה כיון‬
‫שמתכוון לכבד את עצמו‪ ,‬אבל במתכוון הנותן ליהנות את המקבל לא יקבל והביא‬

                                                                 ‫ראיה מר' זירא ע"ש‪.‬‬

‫ונסיים בדברי התשב"ץ (ח"א סי' קמו) שכתב לקראת סוף דבריו וז"ל‪ :‬נמצא שעלה‬
‫בידנו מזה‪ ,‬שכל תלמיד חכם שהגיע להוראה‪ ,‬וראוי לדרוש ברבים‪ ,‬ותורתו‬
‫אומנותו‪ ,‬ופירקו נאה‪ ,‬ויש בו יראת שמים‪ ,‬בני עירו מצווין למטרח בריפתיה‪,‬‬
‫ולעשות מלאכתו‪ ,‬ולכבד פסיקתו כראוי וכהוגן לכבוד תורתו וכו'‪ .‬וכל המהנהו‬
‫מנכסיו‪ ,‬ומארחו‪ ,‬ומשיא לו בתו‪ ,‬ועושה לו פרקמטיא כדי שלא יתבטל מתורתו‪ ,‬יש‬

                       ‫לו שכר וחלק בשכר תורתו וזוכה לתחיית המתים וכו' ע"ש‪.‬‬
   200   201   202   203   204   205   206   207   208   209   210