Page 62 - Step and repeat document 1
P. 62
'א ןמיס -הרות דומלת בויח רדג תורת חכם סב
מיעוט שיחה אינו בשלילה כפי המובן הפשוט כלומר שימעט בשיחה לגמרי ,רק
הכונה להיפך בחיוב היינו לחייב מיעוט שיחה שאם ילמוד אדם הרבה בלי הפסק,
דעתו תתבלבל עליו ,ועל כן כדי לאוקמי גירסא צריך הוא מזמן לזמן לשיחה קלה.
והבאתי דבריהם להלן (סי' ב' ענף ב' אות ב') ע"ש .נמצא שאם כוונתו לנוח מעמל
הלימוד ותנוח הנפש אינו בגדר ביטול תורה.
ויש לדון מה נכנס בגדר מיעוט שיחה שמותר הנה בגמרא במסכת יומא (דף יט):
וז"ל :אמר רבא השח שיחת חולין עובר בעשה שנאמר ודברת בם ,בם ולא
בדברים אחרים .ופרש"י בם ,בדברי תורה .ולא בדברים אחרים ,שיחת ילדים וקלות
ראש .והובאה להלכה בדברי המג"א (סו"ס קנו) וז"ל :השח שיחת חולין עובר בעשה
וכו' פירוש דברי גנאי וקלות ראש .עכ"ל .והעולה מן הדברים שעל פי דברי רבא
אסור לשוח בדברי חולין וההגדרה של דברי חולין היא דברי גנאי וקלות ראש
אבל לשוחח במה שארע ומה שיהיה אינו בגדר שיחת חולין האסורה .וכן לכאורה
יש לפרש את דברי הרמ"א בהגה (יו"ד סי' רמו סע' כה) וז"ל :ואסור לדבר בשיחת חולין
(הגהות מיימוני פ"ד בשם חז"ל) ועיין באו"ח (סי' שז סע' יז) 16.עכ"ל .וכן נראה לכאורה דעת
מרן הש"ע שכתב (או"ח סי' שז סע' א') וז"ל :ודבר דבר שלא יהא דיבורך של שבת
כדיבורך של חול ,הלכך אסור לומר דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית
אקנה למחר ,ואפילו בשיחת דברים בטלים אסור להרבות .הגה ובני אדם שסיפורי
שמועות ודברי חידושים הוא עונג להם מותר לספרם בשבת כמו בחול אבל מי
שאינו מתענג אסור לאומרם כדי שיתענג בהם חבירו .עכ"ל .ויש להתבונן מה
נכנס בגדר שיחת דברים בטלים שכתב מרן הש"ע שאין להרבות בהם וביאר
המשנה ברורה (שם) היינו שאין בהם זכר לעשיית מלאכה ועסקים כלל וגם אין
בהם דברי גנאי וקלות ראש דאי לאו הכי אפילו מעט אסור .עכ"ל.
ויש להביא עוד ראיה לכך שדברים בטלים אין הכוונה לשיחה בענייני העולם
מדברי הרמב"ם בפירוש המשנה (אבות פ"א משנה טז) וז"ל :והחלק השלישי הוא
הדיבור המאוס והוא הדיבור אשר אין תועלת בו לאדם בנפשו ,ולא משמעת ולא
מרי ,כרוב סיפורי ההמון במה שאירע ומה שהיה ,ואיך מנהג מלך פלוני בארמונו,
.16וזו לשון מרן הש"ע שם :אסור ללמוד בשבת ויום טוב זולת בדברי תורה ואפילו בספרי
חכמות אסור ויש מי שמתיר ועל פי סברתו מותר להביט באצטרלוב בשבת .וכתב המשנה ברורה
שם שנוהגים להקל וירא שמים ראוי להחמיר בזה .וכן נהג הרמ"א כמבואר בספרו שו"ת הרמ"א
(סי' ז) וז"ל :מעידני עלי שמים וארץ שכל ימי לא עסקתי בשום ספר מספריו [של אריסטו] רק
מה שעסקתי בספר המורה [מורה נבוכים] שיגעתי בו ומצאתי .ושאר ספרי הטבע כשער השמים
