Page 58 - Step and repeat document 1
P. 58
'א ןמיס -הרות דומלת בויח רדג תורת חכם נח
אברכים צריכים להקפיד על זמן קבוע ללימוד .והטעם בקביעת עיתים דוקא לא
מבואר ואפשר לבאר בו טעמים אחרים כגון להראות על חשיבות הלימוד או שמא
ימשך בדברים אחרים וכדומה .אומנם במי שהוא בעל אומנות אף לאותם שיטות
יש לומר שיש להוסיף עוד טעם בקביעות העיתים שמא ימשך אחר פרנסתו אומנם
אין זה עיקר הטעם.
ג .ובחפשי מצאתי בספר ובתורתו יהגה (פי"ח) שהביא שעיקר קביעת העיתים היא
למי שטרוד בפרנסה ושם (פי"ח אות ו') כתב שאף שמצות קביעות עיתים ביסודה
לבעלי בתים מכל מקום גם הבני תורה באותם זמנים ותקופות שהם טרודים
מסיבות שונות כמו בערבי חגים או שאר יומי דפגרא גם הם בכלל המצוה של
קביעות עיתים לתורה והביא שכן דעת הגר"ח קניבסקי שליט"א .ע"ש .ונראה
שמכיון שהאברכים לומדים ברוב שעות היום אין צריך להם קביעות עיתים
מיוחדת דוקא שהרי רוב הזמן לומדים אומנם בלילות הקיץ ובזמן הפגרא יעשו
כאמור לקבוע להם עיתים ללימוד .וע"ע בזה בספר פסקי תשובות (ח"ב סי' קנה אות
ז') שבא לדון בדבר חדש האם לימוד תורה על ידי שמקבל שכר עולה לו לקביעות
עיתים לתורה .ועיין בהערה15.
בסיכום:
א .יש אומרים שקביעת עיתים לתורה נועדה בעיקרה למי שטרוד בפרנסתו כדי
שלא ימשך בה ונמצא בטל מלימוד התורה .ויש אומרים שהוא דין בפני עצמו
לקיים את החובה ללמוד ביום ובלילה.
ב .אברכים שלומדים ברוב שעות היום אינם צריכים לכאורה לקביעת עיתים
מיוחדת שהרי לומדים רוב היום וגם אינם עוסקים בפרנסה .אומנם בלילות
הקיץ כשאינם כבר בכולל וכן ביומי דפגרא כגון בערבי שבתות וחג או בבין
הזמנים ראוי גם לאברכים הלומדים תורה כל היום לקבוע עיתים לתורה.
ג .יש אומרים שהלימוד בכולל שהוא תמורת מילגה אינו עולה לקביעות עיתים
לתורה ויש לקבוע עיתים מחוץ לזמני הכולל .ויש חולקים ואומרים שלימוד
התורה בכולל נחשב שפיר לקביעות עיתים.
.15הנה מקורו מדברי מרן החיד"א בברכי יוסף (או"ח סי' קנה אות א') וז"ל :דיין הממונה לדון מותר
לדון בעת הקבוע לו ללמוד ועולה לו ללימוד דדינא היינו תורה ,והוא דוקא כשאינו נוטל שכר
לדון ומהאי טעמא נמי מלמד תינוקות בשכר אינו עולה לקביעות עיתים לתורה .הרב מורי זקיני
מהר"א אזולאי בהגהותיו כ"י מספר זכרון משה .וכפ"ז הלומד בישיבה בעת קבוע ומקבל פרס אותו
