Page 53 - Step and repeat document 1
P. 53
תורת חכם 'ב ענף -יונפ עגר לכ לע אוה ת"ת חיוב האם נג
ייסורים ,בין בחור בין זקן גדול ,אפילו עני המחזר על הפתחים ,אפילו בעל אישה
ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה ,שנאמר והגית בו יומם
ולילה .הגה ,ובשעת הדחק אפילו לא קרא רק קריאת שמע שחרית וערבית ,לא
ימושו מפיך קרינן ביה( .ובסעיף ד') חייב אדם לשלש למודו שליש בתורה שבכתב
דהיינו הארבעה ועשרים ,שליש במשנה דהיינו תורה שבע"פ ופירוש תורה שבכתב
בכלל זה ,שליש בתלמוד וכו' .עכ"ל.
הנה מרן הש"ע ציטט לשון הרמב"ם ועל פי מה שנתבאר לעיל דאיכא פלוגתא
בדעת הרמב"ם אם סבר שהחיוב הוא יומם ולילה או שהחיוב הוא רק קביעת
עיתים ,כן תהיה המחלוקת בדעת מרן הש"ע וכבר כתבתי לעיל שלע"ד נראה
שדעת הרמב"ם שהחיוב הוא רק קביעת עיתים ולפי זה כן תהיה לכאורה דעת מרן
הש"ע .וכן מוכח לכאורה מדבריו בחלק או"ח (סי' קנה ס"א) וז"ל :אחר שיצא מבית
הכנסת ילך לבית המדרש ויקבע עת ללמוד וצריך שאותו עת יהיה קבוע שלא
יעבירנו אף אם הוא סבור להרוויח הרבה .עכ"ל10.
אלא שעדיין יש מקום לעיין בדבר ממה שכתב בסימן שלאחריו (סי' קנו) וז"ל :ואחר
כך ילך לעסקיו דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון כי
העוני יעבירנו על דעת קונו .ומ"מ לא יעשה מלאכתו עיקר אלא עראי ותורתו
קבע וזה זה יתקיים בידו .עכ"ל .הנה לכאורה פסק כרבי ישמעאל וכדברי הגמרא
הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם .ולפ"ז דעת מרן הש"ע שיש חובה ללמוד
כל היום ולא כמו שכתבנו לעיל דס"ל כדעת הרמב"ם שהחיוב רק לקבוע עיתים
לתורה וצ"ב איך יעלו ב' הסעיפים בקנה האחד .אומנם גם כאן יש לבאר כמו
שכתבנו לעיל (אות ו') דאף רשב"י מודה שאין כל אחד יכול ללמוד כל הזמן בלא
לעסוק לפרנסתו ואין הדבר מתאים אלא ליחידים כמוהו .ע"ש.
אומנם נראה להביא ראיה שדעת מרן הש"ע שישנה חובה ללמוד תורה כל היום
מדבריו בב"י (סי' מז סוף אות ו') שהביא תשובת הרשב"א (ח"ז סי' תקמ) בשינוי
לשון ובקצרה וז"ל :שאלת כשאנו מברכים על התורה בכל בוקר למה אין מברכים
אחריה .תשובה :קריאת התורה מצוה ואין מברכים על המצוות לאחריהם (נדה דף
נא .):והוסיף מרן הב"י וז"ל :ולי נראה דאפילו אם היו מברכים לאחר המצוות לא
.10ויש לדון אם מותר לבטל מלימודו כדי שלא יגרם לו הפסד .והנה לעניין תפילה בציבור מצאנו
חילוק בין מניעת רווח לבין הפסד כמבואר במשנה ברורה (סימן צ אות כט) .ולפי זה לכאורה הוא
הדין בנידון דידן וישלים חוקו אחר כך .כנלע"ד .ויש עוד לעיין בזה .ואכמ"ל.