Page 51 - Step and repeat document 1
P. 51
תורת חכם 'ב ענף -יונפ עגר לכ לע אוה ת"ת חיוב האם נא
תורה הוא על כל היום או שסגי בק"ש שחרית וערבית וכו' .שהנה בגמרא יומא (דף
לה ):ת"ר עני ועשיר ורשע באים לדין ,לעני אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה,
אם אומר עני הייתי וטרוד במזונותיי ,אומרים לו כלום עני היית יותר מהלל .וכו'.
וקשה מגמרא זו לכל הדעות ,לדעת רשב"י הרי בק"ש סגי ולדעת רבי ישמעאל
הרי מותר לעסוק בפרנסה ומודה דבכהאי גוונא אף בק"ש סגי כמבואר לעיל
בדברי הריטב"א והגר"א .ולדעת רבי אמי אפילו לא שנה אדם אלא פרק אחד
שחרית ופרק אחד ערבית קיים מצות לא ימוש וא"כ מה הטענה לעני.
ובחפשי ראיתי שעמד בזה בספר ברכת אברהם הנ"ל להגאון רבי אברהם ארלנגר
(נדרים עמוד קכ) וכתב לבאר (אות יב) ע"פ הגמ' במנחות (דף מא ).בזמן דאיכא
ריתחא ענשיתו אעשה ,שנענשים גם על מה שהיו פטורים כגון מצות ציצית שאין
החיוב רק כשיש ד' כנפות ומ"מ בעידנא דריתחא נענשים ע"ז שלא הביא עצמו
לידי חיוב .והביא בשם מרן הגרי"ז דעידנא דריתחא הכוונה ליום הדין לעתיד
לבוא שלא תהיה בו מדת הרחמים אלא רק מידת הדין .ולפ"ז י"ל שכשם שנתבעים
על מה שיכולים להביא עצמם לידי חיוב ,ה"ה באופן שיש מצוה שיכולים להפטר
בפחות אלא שיש בה קיום מצוה כל שעה ,ותלמוד תורה הרי כל שלומד מקיים
מצוה ולכו"ע ראוי ללמוד תורה על כל פנים בשעה שאין הכרח לבטל ואף שאין
חיוב מ"מ לעתיד לבוא יתבע על זה ומה שאמרו שם בגמרא שהלל מחייב לעניים
הכוונה לעתיד לבוא .עש"ב .ונמצא על פי דבריו שלעולם אין חיוב ללמוד תורה
כל הזמן אלא שלעתיד לבוא יש תביעה על מה שלא הביא עצמו לידי לימוד
ופשט זה אתי שפיר לשיטת רשב"י ורב אמי ,ואף לרבי ישמעאל לא קשיא שאף
שיש חיוב תמידי ללמוד מכל מקום יכול למשוך עצמו בפרנסה ולהיפטר ע"י זה
מלימוד ועל זה יתבע ביום הדין .מיהו יש להעיר בדב"ק ממה שכתב רבי אליעזר
ממיץ בשיטה מקובצת (נדרים דף ח' ).הוב"ד לעיל (אות ט') דבכה"ג אפילו בעידנא
דריתחא לא ענשינן עליה כשאר עשה .ע"כ .ושכן נראה ממהלך הסוגיא שם
במנחות.
ולענ"ד נראה לתרץ דברי גמרא זו לשיטת רבי אמי ולדברינו שהרמב"ם פסק
כמותו שהכוונה על קביעת עיתים לתורה שאומרים לעני מדוע לא עסקת
בתורה דהיינו מדוע לא קבעת עיתים לתורה ובזה אתי שפיר מה שפסק (פ"א
מהלכות ת"ת ה"ח) וז"ל :כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין "עני" בין עשיר וכו'
חייב "לקבוע" לו זמן לתלמוד תורה .עכ"ל .ועיין לחם משנה (שם) שמקור הרמב"ם
הוא מגמרא יומא הנ"ל .מוכח דס"ל דגמרא זו אקביעת עיתים לתורה קאי.
