Page 47 - Step and repeat document 1
P. 47
תורת חכם 'ב ענף -יונפ עגר לכ לע אוה ת"ת חיוב האם מז
וזו לשון הגר"א בפירוש המשנה שנות אליהו (פאה פ"א מ"א בפירוש הארוך) :אלו דברים
שאין להם שיעור וכו' ותלמוד תורה נמי אין לה שיעור לא למעלה ולא למטה
דכתיב והגית בו יומם ולילה וא"כ אין לה שיעור למעלה ,ולמטה נמי דפעמים
בתיבה אחת נמי פוטר והא דאיתא בגמרא קרא קריאת שמע ערבית ושחרית
כאילו קיים והגית בו יומם ולילה ,לא בא לאפוקי שאינו יוצא בתיבה אחת ,אלא
ק"ש הוא חיוב על כל אחד לקרות שחרית וערבית ,ועל זה אמרו דאם קרא וכו',
כיוון שיוצא בתיבה אחת היינו דאילו לא הוי כתיב והגית הווה אמינא שאינו צריך
אלא תיבה אחת ולא יותר אף שיש לו פנאי ללמוד לכך נאמר והגית וגו' לומר
שחייב אדם ללמוד תורה יומם ולילה אך אם צריך לעסוק במצוה או בדרך ארץ
שהוא גם כן מצוה אזי הוא פוטר את עצמו בתיבה אחת ונקיט התנא הא דאין
לתלמוד תורה שיעור למטה להורות שצריך האדם מאוד מאוד לחבב את התורה
שבכל תיבה ותיבה שלמד בה הוא מצוה בפני עצמה והראיה שיוצא בתיבה אחת
מצות לימוד התורה שהיא שקולה כנגד כל המצוות .והכלל בזה שאין מבטלין
תלמוד תורה אפילו למצוה אם יכולה להיעשות ע"י אחרים והשכל מחייב בזה
מפני שכל תיבה ותיבה בפני עצמה היא מצוה גדולה והיא שקולה כנגד כולם ,אם
כן כשלומד למשל דף אחד מקיים כמה מאות מצוות וא"כ בודאי יותר טוב לקיים
מאה מצוות ממצוה אחת רק כשאי אפשר לקיים על ידי אחר אזי רשאי לבטל
ולזה שונה התנא הא דת"ת אין לה שיעור למטה להורות כנ"ל או כשצריך לאכול
שהוא ג"כ מצוה ולולא זאת לא היה לנו פנאי לעשות איזה מצוה או לאכול דכתיב
והגית בו יומם ולילה לכך משמיענו דלפעמים אף בתיבה אחת יוצא .עכ"ל .גם
מדבריו כאן מוכח דס"ל כרבי ישמעאל שיש חיוב ללמוד תורה יומם ולילה או
כרשב"י וכפירוש הראשון של הריטב"א עיין לעיל (אות י') אומנם לפרש כן בדברי
הרמב"ם קשה .וע"ע בספר ברכת שמואל להגר"ב קידושין (ח"א סימן כז אות ד') .וכעת
נזדמן לידי ספר ובתורתו יהגה ושם (פ"ה סע' א') הביא דברי הרמב"ם הנ"ל והביא
דברי הגר"ז (או"ח סי' קנו א') וז"ל :לא אמרו קביעות עיתים לתורה אלא במי שצריך
לעסוק בדרך ארץ להחיות נפשו ונפשות ביתו ,אבל מי שאין צריך לכך או
מתפרנס משל אחרים חייב לקיים והגית בו כמשמעו .ע"ש .והוא כדעת הגר"א
הנ"ל.
מיהו בעיקר דברי הגר"א בפירוש המשנה עיין בפירוש "משנה ראשונה" שכתב
להקשות וז"ל :פי' הר"ב דכתיב והגית בו וגו' ומשמע לכאורה דת"ת אין לו
שיעור למעלה ,שחיוב הוא לעסוק יום ולילה וא"כ לא דמי לכל הני דאין להם