Page 45 - Step and repeat document 1
P. 45
תורת חכם 'ב ענף -יונפ עגר לכ לע אוה ת"ת חיוב האם מה
ולילה ,אלא שמותר להפסיק לפרנסה וכדי לקיים את הפסוק לא ימוש סגי בפרק
אחד וא"כ אף לדעת הרמב"ם יש חובה ללמוד יומם ולילה.
ולביאור השני שלעולם פסק כרשב"י ולא כרבי אמי ולעולם יש חיוב תמידי ללמוד
יומם ולילה ודברי הגמרא במנחות ונדרים דבק"ש סגי הוא רק לעניין לא
ימוש אבל לדינא יש חובה ללמוד כל הזמן ומה שהזכיר הרמב"ם את הפסוק והגית
בו ,משום שאין כאן נפקא מינה לדינא וממשמעות פשט הפסוק מוכח שיש ללמוד
יומם ולילה ואף לביאור זה מוכח שדעת הרמב"ם שיש חיוב ללמוד יומם ולילה9.
וקשיא לי שהרי הרמב"ם הוא ספר הלכה ואם איתא היה לו להרמב"ם לכתוב כן
במפורש שיש חובה ללמוד יומם ולילה מדין ושננתם ואדרבה ממה שכתב
שיש חובה לקבוע "עיתים לתורה" מוכח שאין חובה ללמוד כל הזמן שאם כן מה
צורך לקביעת עיתים ,הרי מיד שמפסיק לעסוק בפרנסה מחויב ללמוד וכן יש
להוכיח כן מהמשך דברי הרמב"ם (פ"א הלכ' יא -יב) שכתב וז"ל :חייב לשלש זמן
למידתו וכו' כיצד היה בעל אומנות והיה עוסק במלאכתו ג' שעות ביום ובתורה
תשע אותן תשע וכו' .וצריך ביאור דהיה לו לכתוב ובשאר הזמן יש לו לעסוק
בתורה ולחלק הזמן לג' שלישים שליש תורה וכו' ומדוע נקט דוגמא של תשע
שעות ,אלא על כורחך דס"ל להרמב"ם שאין חובה ללמוד כל היום אלא רק
לקבוע עיתים לתורה ואף שמודה הרמב"ם שיש לאדם לשלש לימודו וללמוד כל
התורה כולה בחידוד ,מ"מ אין להוכיח מזה כהר"ן שצריך ללמוד תדיר יומם ולילה
אלא יקיים דרשות אלו בזמן קביעות העיתים כמו שביאר בעצמו שאם מקדיש
תשע שעות ללמוד ישלשם וילמד באחד מהם טעמי המצוות ויבין דבר מתוך דבר
וכו' .ואין לומר שקביעת העיתים נועדה כדי שלא ימשך בפרנסתו וכמו שפרש"י
(שבת לא :ד"ה קבעת עיתים) וז"ל :לפי שאדם צריך להתעסק בדרך ארץ ,שאם אין דרך
ארץ אין תורה ,הוצרך לקבוע עיתים לתורה דבר קצוב שלא ימשך כל היום לדרך
ארץ .עכ"ל .דלא משמע כן מלשון הרמב"ם שהרי למד חיוב קביעות עיתים מן
הפסוק והגית בו ולא משום סיבה צדדית של שמא ימשך בפרנסתו אומנם
מהדוגמא שהביא במי שהיה בעל אומנות שפיר יש לומר בו שהטעם לקביעות
העיתים הוא משום שמא ימשך אלא שאין זה עיקר הטעם וכמו שכתבנו שהרי הוא
.9וע"ע בספרו מחזיק ברכה (או"ח סי' קנו אות א') שדעתו שיש לאדם ללמוד בזמנו הפנוי אף אם
קובע עתים לתורה וזו לשונו בסוף הסעיף שם :ואין ספק דגם הרמ"ע מודה דכשאדם פנוי דשלימא
עבודתיה חייב לעסוק בתורה ואין פוט"ר וזה פשוט ומפורסם .עכ"ל .ע"ש .וע"ע בשיורי ברכה
המלוקט (אות א') .ואכמ"ל.
