Page 41 - Step and repeat document 1
P. 41
תורת חכם 'ב ענף -יונפ עגר לכ לע אוה ת"ת חיוב האם מא
הרדב"ז ע"ש .והעולה מדבריו מכל הראשונים שהזכיר שאין חובה ללמוד כל היום
וכל הלילה ובק"ש שחרית וערבית יוצא ידי חובת תלמוד תורה ודלא כהר"ן שכתב
שיש חובה ללמוד יומם ולילה .וכן נראה שהבינו הגהות מימוני והסמ"ג הוב"ד
בדרכי משה (יו"ד סי' רמו) דיש לסמוך בשעת הדחק אדברי רשב"י דבק"ש שחרית
וערבית לא ימוש קרינן ביה ,מוכח שלמדו בדעת רשב"י דלא כהר"ן דאם איתא
דלרשב"י חייב ללמוד מדין ושננתם א"כ בק"ש לא קיים מצות תלמוד תורה8.
דעת הריטב"א דלא כהר"ן
י .ודעת הריטב"א שהביא הרדב"ז מפורשת יותר בסוגיא בנדרים (ח ).וז"ל :פי' הא
דאמרינן דאי בעי פטר נפשיה בק"ש שחרית וערבית ונפיק מחובת והגית בו
יומם ולילה [יהושע א] היינו בדלא אפשר ליה טפי שצריך להשתדל קצת ביום
בפרנסתו הא לאו הכי לא מיפטר כדאיתא במנחות .ונראה עוד לפרש דלאו דווקא
נקט ק"ש אלא לומר דשבועת והגית בו יומם ולילה היינו שיתעסק בתורה בכל
מקום שירצה ,בתורה שבכתב או בתורה שבע"פ ואינו מושבע על פרק זה ועל
מסכת זו .הילכך בנשבע או נדר בפרק זה או מסכת זו חיולי חיילה הרי זה כמי
שנשבע שיאכל פת היום ואח"כ נשבע שיאכל ככר זו היום דחיילא עליה שבועה
שנייה נמי דלאו עלה אשתבע בקדמייתא אלא על כל לחם שירצה ואף זו כיוצא
בה וזה נראה לי נכון .עכ"ל.
ויש להבין דברי הריטב"א וכמו מי פסק להלכה .הנה בפירושו הראשון כותב
הריטב"א ומחדש שהפסוק לא ימוש וכו' מחייב את האדם ללמוד יומם ולילה
ומה שאמרו שנפיק בק"ש שחרית וערבית הוא דווקא למי שטרוד בפרנסתו הא
.8ונלע"ד להביא ראיה דלא כהר"ן מתקוני הזוהר הקדוש שנכתב ע"י רשב"י (דף ס ).וז"ל :ועוד מצוה
לאתעסקא באורייתא יומם ולילה ,הדא הוא דכתיב והגית בו יומם ולילה ,וכי יכיל בר נש לאתעסקא
באורייתא בכל יומי ולילי כל יומוי ,והא קודשא בריך הוא לית בא בטרוניא עם בריותיו ,אלא כל
מאן דקרא ק"ש בכל יום ערב ובוקר ,כאילו מקיים בו והגית בו יומם ולילה .עכ"ל .וכן הוא בתיקוני
הזוהר (דף קמו ).וז"ל :אלא מכאן אולפינא דמאן דקרי ק"ש ערב ובוקר בכל יום תמיד ,כאילו קיים
והגית בו יומם ולילה באורייתא ,הדא הוא דכתיב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם
ולילה וכו' .עכ"ל .הא להדיא מלשון תיקוני הזוהר שדעת רשב"י שבק"ש סגי לקיים מצות תלמוד
תורה ,וזה סייעתא לדברי רש"י ושאר הראשונים בדעת רשב"י .ואין לדחות שיוצא בק"ש רק ידי
חובת הפסוק של והגית בו אבל עדיין חייב משום ושננתם ,דאם כן לא היה לו לרשב"י לומר שמצוה
לעסוק בתורה יומם ולילה ואח"כ לומר שבק"ש יוצא שהרי אליבא דאמת לא יוצא וחייב ללמוד
יומם ולילה ונמצא מטעה את הציבור ,ועוד שאמר שאי אפשר לעסוק בתורה בכל ימיו ולילותיו
כל יום שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו משמע שאין חובה בדבר אף מטעם של ושננתם.
