Page 37 - Step and repeat document 1
P. 37
תורת חכם 'ב ענף -יונפ עגר לכ לע אוה ת"ת חיוב האם לז
לקיים בק"ש ושאר הדרשות אינם דרשות גמורות אלא בגדר עצה כיצד ללמוד
אבל לא בגדר חובה וכל ששונה אפילו חלק מדברי התורה שפיר יוצא ידי חובתו.
דעת הר"ן שיש חובה ללמוד כל הזמן אף לדעת רשב"י מהפסוק ושננתם
ח .אלא שהר"ן רוח אחרת עמו שכתב (נדרים ח' ).וז"ל :הא קמ"ל דאי בעי פטר
נפשיה וכו' ,מסתברא לי דלאו דווקא דבהכי מפטר ,שהרי חייב כל אדם ללמוד
תמיד יום ולילה כפי כוחו ואמרינן בפ"ק דקידושין (דף ל' ).ת"ר ושננתם שיהיו דברי
תורה מחודדין בפיך שאם ישאלך אדם דבר שלא תגמגם ותאמר לו וכו' ,וק"ש
שחרית וערבית לא סגי להכי .אלא מכאן נראה לי ראיה למה שכתבתי בפרק
שבועות שתיים בתרא דכל מידי דאתא מדרשא אע"פ שהוא מן התורה כיון
דליתיה מפורש בקרא בהדיא שבועה חלה עליו והכא הכי קאמרינן כיון דאי בעי
פטר נפשיה ממאי דכתיב בקרא בהדיא ,דהיינו בשכבך ובקומך ,בק"ש שחרית
וערבית ,מש"ה חלה שבועה עליה לגמרי אפילו לקרבן וכו' .עכ"ל .והעולה מדברי
הר"ן שיש חובה על האדם ללמוד תורה יומם ולילה כפי כוחו כדי שידע להשיב
בתורה בכל מה שישאלו לו בצורה מהירה ורהוטה .והחיוב לזה נלמד מדרשת חז"ל
על הפסוק ושננתם שיהיו דברי תורה מחודדין בפיך וכו' וזו דרשה גמורה .ודרשה
זו אי אפשר לקיימה אם יקרא רק ק"ש שחרית וערבית וא"כ מה שאמרו בגמרא
דאי בעי פטר נפשיה בק"ש הוא רק מפשט הפסוק בשכבך ובקומך אבל מדרשת
חז"ל "ושננתם" עדיין יש חיוב ללמוד תורה יומם ולילה כפי כוחו.
ויש לעיין כדעת מי פסק הר"ן להלכה? שלכאורה יש צד לומר שפסק הלכה כרבי
ישמעאל דס"ל שיש חיוב תמידי ללמוד יומם ולילה אלא שצ"ב שהרי רבי
בספר אור ישראל להגר"י סלנטר (מכתב כ"ז) שכתב שדברי הרמב"ם (פ"א מת"ת הי"א) שחייב אדם
לשלש את זמן למידתו שליש בתורה שבכתב וכו' ושליש יבין וישכיל וכו' ויוציא דבר מדבר וידמה
דבר לדבר וכו' ועניין זה הוא הנקרא תלמוד ,כוונתו לדרשת הגמרא שיהיו דברי תורה מחודדים
בפיך .ע"ש .ובעיקר דברי רש"י אולי יש לומר דס"ל שחיוב ושננתם הוא לדעת דין בעומקו דהיינו
שבכל חלק וחלק שתלמד בתורה למד אותו היטב ,אבל אין כאן חיוב לדעת את כל התורה כולה
בעומקה .וכיון שבק"ש ישנם כמה וכמה דינים יחוד ה' ,אהבת ה' ,תפילין ,מזוזה ,ציצית ,יציאת
מצרים וכו' וכ"ש על פי הירושלמי (ברכות פ"א ה"ה) הובא בתוד"ה בקשו (ברכות יב ):שבק"ש נרמזו כל
עשרת הדברות וי"א שיש לכוונם בשעת הקריאה וכבר ידועים דברי רבי סעדיה גאון שבעשרת
הדיברות רמוזה כל התורה כולה והם עיקר התורה ובודאי שהקורא ק"ש בכוונה כנדרש בש"ע (או"ח
סימן ס"א) יכול שיהיו לו כמה דינים שיהיה בקי בהם בעומקם וא"כ שפיר אפשר לקיים את דרשת
"ושננתם" בק"ש .ויש לדחות ועיין באות הבאה .וע"ע בזה בספר אור שמח (פ"א מהלכות תלמוד תורה)
מה שביאר שם.