Page 32 - Step and repeat document 1
P. 32
1 לב
'א ןמיס -הרות דומלת בויח רדג תורת חכם
לצורך הלימוד ,שבלא פרנסה יבוא לידי צורך הבריות וסופו להתבטל מלימוד
התורה .נמצא שדעת רבי ישמעאל שהפסוק "לא ימוש" אינו כפשוטו .ולעומתו
דעת רשב"י שאין לומר שהפסוק "ואספת דגנך" כפשוטו שאם כן תורה מה תהא
עליה .ונראה שכוונתו שהפסוק "לא ימוש" הוא כפשוטו ולא תתכן סתירה מהפסוק
"ואספת דגנך" ,אלא צריך לומר שהפסוק "ואספת דגנך" מדבר כשאין עושים רצונו
של מקום ,והוא עונש להם ומצב מוכרח כתוצאה מאי עשיית רצונו של מקום .אבל
כשעושים רצונו של מקום ,מלאכתן נעשית ע"י אחרים ואז חזרנו למצב הרגיל של
לימוד תורה יומם ולילה .והעולה מדברי רשב"י שהפסוק "לא ימוש" הוא כפשוטו
אלא שיתכן לקיימו רק כשעושים רצונו של מקום .ורבי ישמעאל חולק ומבאר
שהפסוק "לא ימוש" אינו כפשוטו אף בזמן שעושים רצונו של מקום ,ומותר
לכתחילה לעסוק בפרנסה ולא לבוא לצורך הבריות.
ואם כנים אנו בזה נמצאו דבריהם במסכת ברכות (דף לה ):סותרים לדבריהם במסכת
מנחות (דף צט ):שבמנחות השיב רבי ישמעאל לבן דמה שצריך ללמוד תורה
יומם ולילה ,ואסר עליו לעסוק בחכמה יוונית מהפסוק "לא ימוש" מוכח שלמד
שהפסוק כפשוטו .ואילו רשב"י אמר שבק"ש שחרית וערבית מקיימים את הפסוק
"לא ימוש" ,מוכח שלמד שאין הפסוק כפשוטו ,וזה שלא כדבריהם במסכת ברכות.
יישוב הסתירה בדברי ר' ישמעאל ורשב"י
ה .ואחר העיון נראה שאין סתירה בדבריהם .ונתחיל בדעת רבי ישמעאל ונראה
דס"ל שיש חובה ללמוד תורה יומם ולילה וכדבריו במסכת מנחות ולכן אסר
לבן דמה ללמוד חכמה יוונית .ומה שהתיר במסכת ברכות לעסוק בפרנסה הוא
משום שיש לחלק בין עיסוק בפרנסה לבין לימוד חכמה יוונית ,שדווקא פרנסה
שהיא הכרח מותר לעסוק בה ואין זה נחשב כמבטל תורה ,דזה גופא שעוסק
לפרנסתו מקיים "מצוה" כדי שלא יבוא לידי צורך הבריות שסופו להיבטל מדברי
תורה .אבל לימוד חכמה יוונית שאין בה צורך והכרח כפרנסה על זה פסק רבי
ישמעאל לאיסור שהרי יש מצוה ללמוד תורה יומם ולילה .עוד יש לדקדק
אם שמוע וגו' לאהבה את ה' וגו' וכו' .וי"ל בזה כדברי התוספות דוודאי איירי קרא בעושין רצונו
של מקום ,אבל אין עושין רצונו של מקום כל כך דאינן צדיקים גמורים ,דאע"ג דכתיב ביה והיה
אם שמוע וגו' לאהבה וגו' ,מ"מ מדכתיב בהך פרשה בכל לבבכם ובכל נפשכם ,ולא כתיב נמי בכל
מאודכם כדכתיב בפרשת שמע בכל מאודך ,משמע ליה דאיירי הכא באינן צדיקים גמורים ,דהיינו
שאינם צדיקים במאוד כדאמרינן יש לך אדם שחביב לו ממונו יותר מגופו .ועל כן עונשן בדבר
שבממון שאין מלאכתן נעשית ע"י אחרים וכו' .ע"ש.
