Page 31 - Step and repeat document 1
P. 31

‫תורת חכם 'ב ענף ‪ -‬יונפ עגר לכ לע אוה ת"ת חיוב האם לא‬

‫ללמוד זה נדרש מפסוקי התורה‪ .‬ולדעת רבי ישמעאל וחכמי בית מדרשו גם‬
‫נתווסף חיוב נוסף מהפסוק בנביא‪ ,‬והוא חיוב לימוד תורה במשך כל היום וכל‬
‫הלילה‪ ,‬דהיינו שחיוב מצות לימוד תורה היא בכל שעות היום והלילה ולא סגי‬
‫בלימוד מועט‪ .‬ושורש מחלוקתם בביאור דברי הפסוק "לא ימוש" וכו' והגית בו‬
‫"יומם ולילה" אם דברים כפשוטם או לאו דווקא‪ .‬ומ"מ לדברי הכל פסוק זה של‬
‫לא ימוש וכו'‪ ,‬נאמר כחובה לכל יחיד ויחיד‪ .‬אומנם לדעת ר' שמואל בר נחמני‬
‫א"ר יונתן לא נאמר פסוק זה לחובה‪ ,‬אלא כברכה ליהושע בן נון‪ ,‬ואין ללמוד ממנו‬

                                                                                ‫הלכה‪.‬‬

                ‫ר' ישמעאל ורשב"י סותרים דבריהם מגמרא בברכות‬
‫ד‪ .‬ומכל האמור למדנו שדעת רבי ישמעאל שחובת מצות תלמוד תורה היא כל‬
‫היום וכל הלילה‪ .‬ולעומתו דעת רשב"י שצריך ללמוד גם ביום וגם בלילה‬
‫אומנם בלימוד מועט סגי ולכן בק"ש שחרית וערבית מקיימים מצות לימוד תורה‪.‬‬

‫ומה שיש לתמוה בהבנת דבריהם הוא שמצאנו להם במסכת ברכות (דף לה‪ ):‬שאמרו‬
‫דברים הפוכים ממש‪ .‬וזו לשון הגמרא‪ :‬ת"ר ואספת דגנך מה ת"ל ואספת‬
‫דגנך‪ .‬לפי שנאמר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך‪ ,‬יכול דברים ככתבן ת"ל ואספת‬
‫דגנך הנהג בהם מנהג דרך ארץ דברי רבי ישמעאל‪ .‬ופרש"י דברים ככתבן‪ ,‬שלא‬
‫יעסוק בדרך ארץ‪ .‬הנהג בהם‪ ,‬עם דברי תורה‪ .‬מנהג דרך ארץ‪ ,‬שאם תבוא לידי‬
‫צורך הבריות סופך ליבטל מדברי תורה‪ .‬עכ"ל‪ .‬רשב"י אומר אפשר [בתמיה‪ ,‬אפשר‬
‫כדבריך‪ .‬רש"י] אדם חורש בשעת חרישה‪ ,‬וזורע בשעת זריעה‪ ,‬וקוצר בשעת‬
‫קצירה‪ ,‬ודש בשעת דישה‪ ,‬וזורה בשעת הרוח‪ ,‬תורה מה תהא עליה‪ .‬אלא בזמן‬
‫שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים שנאמר ועמדו אחרים‬
‫ורעו צאנכם וגו'‪ .‬ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י עצמן‬
‫שנאמר ואספת דגנך‪ ,‬ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן שנאמר‬

                                                              ‫ועבדת את אויבך וגו'‪3.‬‬

‫ובביאור מחלוקתם‪ ,‬דעת רבי ישמעאל שיש לו לאדם לעסוק לפרנסתו ואין בזה‬
‫משום ביטול תורה‪ ,‬ואף שנאמר בפסוק "לא ימוש" ספר התורה וגו' והגית‬
‫בו "יומם ולילה"‪ ,‬אין הדברים כפשוטם ממש‪ .‬וביאר רש"י שהעסק בפרנסה הוא‬

‫‪ .3‬עיין בתוספות (ד"ה כאן בזמן וכו') שכתבו שאין כוונת רשב"י שהפסוק ואספת דגנך איירי באין עושין‬
‫רצונו של מקום ממש‪ ,‬אלא הכוונה שאינם צדיקים גמורים‪ .‬ע"ש‪ .‬וכן ביאר המהרש"א וז"ל‪ :‬יש לעיין‬
‫בזה דהיאך מתוקם האי קרא ואספת דגנך וגו' באין עושין רצונו של מקום‪ ,‬הא מפורש ביה והיה‬
   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36