Page 42 - Step and repeat document 1
P. 42
'א ןמיס -הרות דומלת בויח רדג תורת חכם מב
לאו הכי מחויב ללמוד כל היום ונראה שפירושו מתאים לדברי רבי ישמעאל דס"ל
שיש חיוב ללמוד תורה יומם ולילה מהפסוק לא ימוש וכו' והגית בו אלא שמותר
לעסוק בפרנסה כדמוכח מדבריו במסכת ברכות ממה שנאמר ואספת דגנך וקמ"ל
שמי שטרוד בפרנסתו כל היום יוצא ידי חובת לימוד תורה בק"ש שחרית וערבית.
לעומתו רשב"י חולק וס"ל דאף לכתחילה סגי בק"ש .אלא שיש להקשות על
פירוש זה כיצד תתקיים הדרשה של ושננתם שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך וכו'
לפי רבי ישמעאל ורשב"י וי"ל שיפרש כדעת רש"י שאינו דרשה גמורה א"נ
כפירוש הר"ן .ויש צד שני לומר שהריטב"א פוסק כדעת רשב"י וחידש שמה שאמר
רשב"י שיוצא בק"ש הוא דווקא למי שטרוד בפרנסה הא לאו הכי מחויב ללמוד
יומם ולילה .והנפקא מינה בין רבי ישמעאל לבין רשב"י שלרבי ישמעאל מותר
לעסוק בפרנסה לכתחילה לכל אדם משא"כ לדעת רשב"י שדין זה רק לאינם
עושים רצונו של מקום אבל צדיקים גמורים לא יעסקו בפרנסה כלל .ולפירוש זה
מוכח שיש חיוב ללמוד תורה כל הזמן אא"כ טרוד בפרנסה.
אלא שמפירושו השני של הריטב"א נראה שלמד שאין חובה ללמוד תורה כל היום
והלילה מהפסוק והגית בו אלא רק לעסוק זמן מסוים בתורה בערב ובבוקר
ולא הזכיר שיש חובה בזה מדין ושננתם וכתב שפירוש זה עיקר .נמצא שדעת
הריטב"א בפירושו השני שאין חובה ללמוד תורה ברציפות יומם ולילה וכדעת
רש"י ודלא כהר"ן.
דעת התוספות כהר"ן
יא .מיהו נראה שאין הר"ן יחידי בזה שאף התוספות בברכות (דף יא :ד"ה שכבר) ס"ל
הכי ,ומטעם אחר ,שהקשו מדוע ברכת התורה פוטרת את הלימוד של כל היום
אף אם בנתיים לא לומד ותירצו וי"ל דשאני תורה שאינו מייאש דעתו דכל שעה
אדם מחויב ללמוד דכתיב והגית בו יומם ולילה והוי כמו יושב כל היום בלא
הפסק .עכ"ל .ונראה שדעתם שיש חובה ללמוד כל היום ונראה שפסקו הלכה כרבי
ישמעאל ,שיש חובה ללמוד כל היום וכדברי הגמרא ברכות (דף לה ):הרבה עשו
כרבי ישמעאל ועלתה בידם .וכנראה דס"ל שהגמרא בנדרים דאי בעי פטר נפשיה
בק"ש שחרית וערבית אינה להלכה שהיא כדעת רשב"י או כדברי הריטב"א
בתירוצו הראשון דהיינו בדלא אפשר ליה כגון שטרוד בפרנסה.
דעת הרמב"ם
יב .ויש לנו לברר מה דעת רבנו הגדול הרמב"ם וז"ל (פ"א מהלכות תלמוד תורה ה"ח):