Page 46 - Step and repeat document 1
P. 46
'א ןמיס -הרות דומלת בויח רדג תורת חכם מו
עצמו כתב בתחילה שכל איש מישראל חייב לקבוע לו עיתים ללימוד משמע
שעיקר קביעות העיתים היא משום שצריך ללמוד ביום ובלילה זמן מסויים ולעולם
אין חובה ללמוד כל היום.
מלבד זאת יש להקשות על מה שכתב מרן החיד"א שהרמב"ם יבאר דברי רשב"י
כדעת הר"ן דהנה הר"ן כתב בדבריו ששבועה חלה על דרשה ועל פי יסוד
זה ביאר דברי הגמרא בנדרים שמה שיוצא בק"ש ידי חובה ת"ת הוא רק מדין
והגית בו ולא מדין ושננתם ומה שחלה השבועה הוא משום ששבועה חלה על
דרשה הנה לומר שכן דעת הרמב"ם קשה שהרי הרמב"ם גופיה ס"ל ששבועה אינה
חלה על דרשה כמ"ש הרדב"ז (ח"ג סי' תטז) ע"ש.
שיטת הגר"א והסברו בדעת הרמב"ם
יד .ומידי דברי בו מצאתי שיטה נוספת בביאור דעת הרמב"ם היא שיטת הגאון
מווילנא שכתב בביאור הגר"א (יו"ד רמו ס"א ס"ק ה) לבאר דברי מרן הש"ע שהם
למעשה דברי הרמב"ם וז"ל :ביום ובלילה וכו' מנחות (צט ):שאל בן דמה וכו' עכ"ל.
נראה שלמד שהרמב"ם פוסק הלכה כרבי ישמעאל שהרי רבי ישמעאל השיב לבן
דמה שיש לעסוק בתורה יומם ולילה ולא בדברים אחרים ולכאורה אתי שפיר על
פי מה שפסק הרמב"ם לקמן (פ"ג ה"י) שיש לאדם לעסוק בפרנסה שהוא כדעת רבי
ישמעאל ולא כרשב"י ,אלא שצ"ב דאם הלכה כרבי ישמעאל היה לו להרמב"ם
לפסוק שיש חובה ללמוד יומם ולילה ולא סגי בקביעת עיתים בלבד וכמו שכתבנו
להקשות כן על דברי מרן החיד"א (באות הקודמת).
ונלע"ד לבאר דברי הגר"א דלשון הרמב"ם הוקשה לו שכתב (פ"א מהלכות ת"ת ה"ח):
כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר וכו' חייב לקבוע
לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה .וקשה ומה סלקא
דעתך לפטור עני או עשיר מתלמוד תורה וכי סלקא דעתך לפוטרו משאר מצוות,
אלא צ"ל שמכיון שמותר לאדם לעסוק בפרנסה דהוי נמי מצוה (עיין להלן בפירוש
הגר"א למשנה) הווה אמינא שאולי העני או העשיר פטור מללמוד תורה ,קמ"ל שחייב
לקבוע עיתים לתורה כדי שלא ימשך בעסק הפרנסה וכפרש"י (לעיל אות יג) ולעולם
עיקר החיוב ללמוד ממה שנאמר והגית בו יומם ולילה ואתי שפיר לפי שיטת רבי
ישמעאל .אלא שעדיין קשה מלשון הרמב"ם (הלכה יב) שנתן דוגמא של תשע שעות
ולא כתב שיש חובה ללמוד בשאר הזמן וכמו שכתבנו להקשות על דברי מרן
החיד"א ,אלא אם כן דנקט כן לדוגמא בעלמא.
