Page 43 - Step and repeat document 1
P. 43
תורת חכם 'ב ענף -יונפ עגר לכ לע אוה ת"ת חיוב האם מג
כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר וכו' חייב לקבוע לו זמן
לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה .עכ"ל .הנה ממה שכתב
שחייב לקבוע עיתים לתורה משמע לכאורה שסבר כרשב"י שאין חובה ללמוד כל
היום וא"כ צ"ב שהרי לכאורה מהגמרא נדרים הנ"ל (ח ).מוכח שהלכה כרשב"י
שבק"ש סגי ומדוע לא פסק כמותו .ועוד קשה מהיכן חידש דין חדש שצריך
לקבוע "עיתים" לתורה ,דלכאורה כל זמן מהשעות שעוסק בה ביום ובלילה מקיים
המצוה ומה עניין של קביעת עיתים.
הנה לעניין השאלה הראשונה ראיתי שכבר עמד בזה הלחם משנה (שם) וכתב וז"ל:
ולא רצה רבנו לפסוק כרבי יוחנן [בשם רשב"י] דאמר שם אפילו לא קרא
אלא ק"ש שחרית וערבית קיים מצות לא ימוש ,אע"ג דבפ"ק דנדרים (דף ח ).משמע
לכאורה דהלכתא כוותיה דרבי יוחנן ,שהרי אמרו שם גבי מימרא דרב גידל הא
קמ"ל דאי בעי פטר נפשיה בק"ש שחרית וערבית נראה כרבי יוחנן ,מ"מ משמע
ליה קולא גדולה והלך להחמיר ,דהא רבי יוחנן בעצמו אמר ודבר זה אסור לאומרו
בפני עם הארץ .עכ"ל .והעולה מדבריו שדעת הרמב"ם לפסוק להלכה כדעת רב
אמי וכדברי רבי יוסי בגמרא מנחות (דף צט ):שבלימוד פרק אחד ערבית ופרק אחד
שחרית מקיים מצות והגית בו ולא פסק כרבי יוחנן בשם רשב"י שבק"ש לבד סגי
ולא כרבי ישמעאל שיש חובה ללמוד כל היום והלילה .ולשאלה השנייה מהיכן
חידש הרמב"ם דין של "קביעת עיתים" לתורה ,הנראה בזה שלמד כן מהגמרא
שבת (דף לא ).שאמרו שם ששואלים לאדם קבעת עיתים לתורה ,דמוכח מכאן דלא
סגי בלימוד ביום או בלילה באיזה זמן שירצה אלא שצריך לקבוע לזה זמן קבוע
ביום ובלילה.
ולע"ד נראה דמה שפסק הרמב"ם כרב אמי דווקא ,הוא מהגמרא שבת הנ"ל
שקביעת העיתים המוזכרת בה מוכיחה לכאורה שהלכה כרב אמי ומכיוון
שהרמב"ם הסתמך על גמרא זו לפסוק שצריך לקבוע עיתים הסתמך עליה גם
לפסוק הלכה כרב אמי .וע"ע להלן (ענף ג').
ביאור מרן החיד"א בדעת הרמב"ם
יג .והנה מרן החיד"א ז"ל בברכי יוסף (יו"ד סימן רמו ס"א) יצא אף הוא לחקור בדעת
הרמב"ם מדוע פסק שחייב לקבוע עיתים לתורה ביום ובלילה מן הפסוק והגית
בו יומם ולילה ומדוע לא פסק כרשב"י שבק"ש שחרית וערבית מקיים מצות והגית
בו יומם ולילה .והביא דברי הרב לחם משנה הנ"ל (באות הקודמת) ודחאם וכתב
