Page 39 - Step and repeat document 1
P. 39
תורת חכם 'ב ענף -יונפ עגר לכ לע אוה ת"ת חיוב האם טל
אלא דעדיין צ"ב מהו הלשון במסכת מנחות בשיטת רשב"י "ודבר זה אסור לאומרו
לפני עם הארץ ורבא אמר מצוה לאומרו" שלכאורה מה יועיל לומר בפניו את
החיוב הנובע מהפסוק לא ימוש ,כשלדינא עדיין יש חובה ללמוד את כל התורה
כולה מדין ושננתם ולא סגי לזה בק"ש שחרית וערבית .ואולי י"ל שלכן נקט עם
הארץ שאינו מבין בדרשות הפסוקים ומה שדרשו חז"ל מהפסוק ושננתם ,וחיישינן
שאם ישמע שמהפסוק לא ימוש סגי בק"ש שחרית וערבית יסתפק בזה לכן אין
לאומרו בפניו.
ואם כנים אנו בזה למדנו מדברי הר"ן פשט חדש בדעת רשב"י והוא שיש חובה
ללמוד תורה יומם ולילה מדין ושננתם כדי לדעת כל התורה כולה ,ומי שכבר
קיים זאת ,חובה עליו עדיין ללמוד מן הפסוק לא ימוש אלא שבזה סגי בק"ש
שחרית וערבית .ונמצאנו למדים שמצות לימוד תורה נחלקת לשניים א' ידיעת
התורה ב' לימוד התורה וכבר כתבנו כן לעיל (ענף א' אות ב') בשם ש"ע הרב והגר"י
סלנט ואור החיים הקדוש בספרו ראשון לציון .ע"ש.
שו"ר למרן החיד"א בברכ"י (יו"ד רמו ס"א) שסמך סמיכה גדולה על דברי הר"ן לתרץ
בהם את הסתירה בדברי רשב"י בין הגמרא במנחות לברכות וז"ל :ודרשב"י
אדרשב"י נמי לא קשיא וכו' דלעולם סבר רשב"י דלעניין לא ימוש נפיק בק"ש
שחרית וערבית ואתקיים ,מיהו סבר רשב"י דמכח מצות תלמוד תורה אריה הוא
דרביע אקרקפתא דגברא יום ליום יביע ולילה ללילה יחוה ללמוד בתורה לדעת
לעות (ע"פ ישעיה נ' ,ד') כל התורה כלליה ופרטיה דקדוקיה משפטיה וכו' .והוא אשר
דיבר בקודשו רשב"י פרק כיצד מברכין (ברכות לה ):תורה מה תהא עליה ולא אתי
עלה דכתיב לא ימוש רק הוא דאמר תורה מה תהא עליה דחובת גברא לשלש
שנותיו אם למקרא ואם למשנה וגמרא גמור וכיוצא דרשות אחרות מקראי אחריני
וכמ"ש הר"ן בנדרים דף ח' .וכו' עש"ב .אבל לעניין לא ימוש קיים בק"ש דכיון
דכתב רחמנא ואספת דגנך כשאינם עושים רצונו של מקום אית לן למימר דבק"ש
נפטר מלא ימוש .עכ"ל .ע"ש .והעולה מדבריו שלדעת רשב"י יש חיוב מושננתם
ללמוד כל היום אם מצד חידוד וידיעת כל התורה כולה אם מצד שצריך לשלש
לימודו .אלא שמרן החיד"א הוסיף לכאורה עוד נקודה חדשה שהפסוק לא ימוש
נאמר באינם עושין רצונו של מקום שבהם נאמר ואספת דגנך אז יוצאים ידי חובת
ת"ת מן הפסוק לא ימוש ובק"ש שחרית וערבית סגי .ולמדנו מדבריו שהפסוק
ושננתם קאי בעושים רצונו של מקום ולא ימוש באין עושים רצונו של מקום .ולפי
דבריו אתי שפיר מה שאמר רשב"י לר"א בנו (שבת לג ):די לעולם בי ובך כוונתו