Page 38 - Step and repeat document 1
P. 38
'א ןמיס -הרות דומלת בויח רדג תורת חכם לח
ישמעאל למד זאת מהפסוק "לא ימוש" ואילו הר"ן לומד זאת מן הפסוק "ושננתם".
וי"ל דאף רבי ישמעאל מודה שיש חובה ללמוד יומם ולילה מהפסוק "ושננתם"
אלא דרבי ישמעאל חידש דאף מי שקיים "ושננתם" כגון בן דמה שלמד כל
התורה כולה ,אעפ"כ חובה עליו ללמוד יומם ולילה מהפסוק לא ימוש וכו' ,אלא
שבמסכת ברכות חידש שלצורך הפרנסה מותר להפסיק אבל לא לדברים אחרים
שאינם נחשבים כצורך כגון ללמוד חכמה יוונית.
ומאידך גיסא יש צד לומר שהר"ן פוסק הלכה כדעת רשב"י שבק"ש שחרית
וערבית מקיים לא ימוש ,אלא שחידש שחיוב זה הוא מהפסוק לא ימוש
או מ"ובשכבך ובקומך" אבל מדין ושננתם חובה מוטלת על כל אדם ללמוד כל
התורה כולה ,ודברי רשב"י שבק"ש יוצא מתייחסים רק למי שכבר קיים ושננתם
ויודע כל התורה כולה שאעפ"כ חייב בתלמוד תורה מדין לא ימוש ומקיים זאת אף
בק"ש .ועפ"ז מיושבת הסתירה בדברי רשב"י בין מסכת מנחות (דף צט ):לברכות (דף
לה ):שבמסכת מנחות דיבר רשב"י על הפסוק "לא ימוש" וביאר דאין הכוונה "כל
הזמן" וכמו בלחם הפנים שנאמר בו "תמיד" שאין הכוונה "כל הזמן" ,אלא שמודה
שמדין ושננתם יש חובה ללמוד כל הזמן עד שידע כל התורה כולה ודין זה
השמיענו במסכת ברכות תורה מה תהא עליה ,כוונתו מדין ושננתם ,שהרי לא נזכר
בדברי רשב"י הפסוק לא ימוש ,א"כ כיצד אמרה תורה ואספת דגנך ,וביאר
ד"ואספת דגנך" הוא באינם עושים רצונו של מקום לכן מוכרחים לעסק הפרנסה
אבל צדיקים גמורים יקיימו ושננתם כפשוטו .וכעת מצאתי שכ"כ לבאר בספר בית
יוסף על מסכת ברכות (לה .).ע"ש .נמצא שלכו"ע בין לרבי ישמעאל ובין לרשב"י
יש חיוב ללמוד יומם ולילה מדין ושננתם ונחלקו במסכת מנחות במי שכבר קיים
ושננתם שלדעת רבי ישמעאל יש עליו חובה עדיין ללמוד יומם ולילה מדין לא
ימוש ועל זה פליג רשב"י וסבר שלקיום הפסוק לא ימוש סגי בק"ש שחרית
וערבית .וצ"ל שמחלוקתם במסכת ברכות היא האם מותר להפסיק מחיוב תלמוד
תורה לעסק הפרנסה ורבי ישמעאל נקט הפסוק לא ימוש דהוא מחייב אף למי
שקיים ושננתם וכ"ש למי שלא קיים ושננתם וחידש שבין לזה ובין לזה מותר
להפסיק לצורך פרנסה ,אומנם רשב"י לא נקט הפסוק לא ימוש משום שלשיטתו
אין חיוב מפסוק זה ללמוד יומם ולילה אלא שמודה שמדין ושננתם יש חובה ולכן
טרח לבאר כיצד כתבה התורה ואספת דגנך בו בשעה שמחייבת ללמוד יומם
ולילה מדין ושננתם וחידש שהפסוק ואספת דגנך הוא לאלו שאינם עושים רצונו
של מקום.