Page 52 - Step and repeat document 1

‫'א ןמיס ‪ -‬הרות דומלת בויח רדג תורת חכם‬ ‫נב‬

‫עוד נראה על פי מה שפירש רש"י שם ביומא בסוגיא וז"ל‪ :‬כלומר אם באו ב"ד‬
‫של מעלה לחייב עניים על ידי הלל ועשירים על ידי רבי אלעזר וכו' יש‬
‫פתחון פה לבעל דין לחייבם‪ .‬עכ"ל‪ .‬הנה ממה שכתב אם באו משמע שאינו כן‬
‫בפועל שהרי אליבא דאמת אין חובה ללמוד כל היום אלא נראה שאמר כן כדי‬
‫לחזק בלימוד תורה שאף שאינו חייב מכל מקום מצה איכא ואמר כן על דרך‬

‫החיזוק והמוסר‪.‬‬

‫שיש להקשות לכל השיטות מגמרא במסכת סנהדרין‬
‫יט‪ .‬עוד יש להקשות מדברי הגמרא סנהדרין (דף צט‪ ).‬ת"ר כי דבר ה' בזה ואת‬
‫מצוותו הפר [ביטל] הכרת תכרת הנפש ההיא עוונה בה‪ ,‬ר' נהוראי אומר‬
‫דקאי על כל מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק‪ .‬וצ"ב לרשב"י שהרי בק"ש‬
‫סגי וי"ל דרשב"י חולק על דברי רבי נהוראי‪ .‬ולרבי ישמעאל אתי שפיר ונראה‬
‫שלדעת הרמב"ם שפסק כרבי אמי ושבקביעת עיתים סגי י"ל שכוונת רבי נהוראי‬
‫על זמן קביעת העיתים‪ .‬וז"ל הרמב"ם (פ"ג מת"ת הי"ג) כי דבר ה' בזה‪ ,‬זה שלא‬
‫השגיח על דברי תורה כל עיקר‪ .‬וכן כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק‪ ,‬או‬
‫שקרא ושנה ופרש להבלי עולם והניח תלמודו וזנחו‪ ,‬הרי זה בכלל בוזה דבר ה'‪.‬‬
‫עכ"ל‪ .‬ובפשטות נראה שכוונת הרמב"ם למי שאינו עוסק בתורה כלל שאם כוונתו‬
‫שכבר בביטול שעה אחת הוא בגדר מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק‪ ,‬א"כ‬
‫לשם מה הוצרך הרמב"ם להוסיף או שקרא ושנה ופירש וכו' הרי קל וחומר הוא‬
‫ממה שכתב ברישא ובהכרח שכוונת הרמב"ם על מי שלא למד כלל או שלמד וזנח‬
‫תלמודו וכן ביאר בספר בתורתו יהגה (עמוד נח) והוסיף שכ"כ בספר נהורא‬
‫דאורייתא (מאמר ראשון פ"ז) ושכן ביאר הגר"ח קניבסקי שליט"א‪ .‬ועיין בספר ברכת‬
‫אברהם הנ"ל (אות יא) שביאר אחרת ותורף דבריו‪ ,‬דזה ברור דלכו"ע בין רשב"י בין‬
‫רבי ישמעאל ובין רב אמי‪ ,‬שבכל שעה שלומד תורה מקיים מצות עשה‪ ,‬א"כ אתי‬
‫שפיר דברי הגמרא בסנהדרין דדבר ה' בזה קאי על מי שאפשר לו לעסוק בתורה‬
‫ואינו עוסק אף שאינו חייב מ"מ מכיוון שיכול לעסוק במצוה חשובה זו ואינו עוסק‬
‫הרי הוא נתבע על "בזיון" התורה שהיא מצוה כה חשובה‪ ,‬ואף שקרא ק"ש מ"מ יש‬

‫בזיון שהרי רצון ה' שיעסקו בתורה שלמענה נברא העולם‪ .‬ע"ש‪.‬‬

‫דעת מרן הש"ע‬
‫כ‪ .‬והנה מרן הש"ע (יו"ד סי' רמו סע' א') כתב לפסוק כדעת הרמב"ם וז"ל‪ :‬כל איש‬
‫ישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר‪ ,‬בין שלם בגופו בין בעל‬