Page 86 - Step and repeat document 1
P. 86
'ג ןמיס -הבשחמב הרות דומלת תוצמ םימייקמ םאה תורת חכם פו
והביא פירוש רש"י והקשה על דבריו ,ונלע"ד דמה שהקשה הוא על פי גרסתו
דווקא אבל לגרסת רש"י ניחא .והרשב"א עצמו פירש אחרת ע"ש וע"ע בחידושי
הריטב"א .ומכל האמור למדנו ששורש מחלוקת התנאים נעוצה בביאור כוונת
התורה "שמע" ת"ק סבר שהוא לשון הבנה ורבי יוסי סבר שכלול בו גם לשון
הבנה וגם לשון שמיעה1.
.1ובגמרא דנו אם דברי ת"ק ,שהוא רבי יהודה ,שאמר ,הקורא את שמע ולא השמיע לאוזנו יצא,
נאמרו בדיעבד אבל לכתחילה צריך להשמיע לאוזנו או שאף לכתחילה אין צריך להשמיע לאוזנו
ובלבד שיחתך בשפתיו .עוד הביאו שם בגמרא את דעתו של רבי אלעזר בן עזריה שסבר שבק"ש
צריך להשמיע לאוזנו לכתחילה ובדיעבד אינו מעכב ,ואפשר שרבי יהודה שהוא תלמידו סובר
כמותו או שחולק עליו וסובר שאף לכתחילה אין צריך להשמיע לאוזנו .עוד הובאה דעת ר"מ
שבק"ש אף לכתחילה אין צריך להשמיע לאוזנו שהעיקר היא הכוונה שהרי נאמר שם "על לבבך"
אחר כוונת הלב הן הן הדברים.
עוד מוכח בגמרא שאין הבדל בין ק"ש לשאר ברכות ומחלוקת התנאים היא אף בשאר ברכות.
ובתוספות שבסוגיא (ד"ה אי רבי יוסי) הקשו לדעת רבי יוסי הסובר שהקורא ק"ש ולא השמיע לאוזנו
לא יצא ידי חובה ,מדוע סובר שכן הדין בשאר ברכות ,דלכאורה ק"ש שאני שנאמר בה "שמע" מה
שאין כן בשאר ברכות .וביארו שהוא תקנה מדרבנן בברכות להשמיע לאוזנו מה שמברך לדמותם
לק"ש ואפילו ברכת המזון שהיא דאורייתא שלא נאמר בה אלא וברכת יש להשמיע לאוזנו כשמברך
כמו בק"ש .והעולה מדבריהם שדעת רבי יוסי שחז"ל תקנו בכל הברכות שיהיה דינם דומה לדין
ק"ש שיש להשמיע לאוזניו כשמברך ומעכב אף בדיעבד כדין ק"ש .ולדעת רבי יהודה אפשר שסובר
שאף לכתחילה אין צריך להשמיע לאוזניו ואפשר שסובר כרבי אלעזר בן עזריה שרק לכתחילה
צריך להשמיע לאוזניו ואינו מעכב בדיעבד .ולדעת רבי מאיר אין צריך אף בק"ש להשמיע לאוזניו
והוא הדין בשאר ברכות (ואי מהני אף בהרהור עיין לקמן).
ובגמרא (שם דף טו ):אמר רב חסדא אמר רב שילא הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן
עזריה והלכה כרבי יהודה ופרש"י דקריאת שמע שלא השמיע לאוזניו יצא .וכוונתו שלכתחילה יש
להשמיע לאוזניו ובדיעבד אף כשלא השמיע לאוזניו יצא ששמע ישראל הוא רק לכתחילה.
עוד בגמרא אמר רב יוסף מחלוקת בקריאת שמע אבל בשאר מצוות דברי הכל לא יצא דכתיב
הסכת ושמע ישראל .מיתיבי לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם ברך יצא ,אלא אי איתמר הכי
איתמר אמר רב יוסף מחלוקת בקריאת שמע דכתיב שמע ישראל אבל בשאר מצוות דברי הכל
יצא והכתיב הסכת ושמע ישראל ההוא בדברי תורה כתיב .והקשו בתוספות (ד"ה אבל בשאר מצוות
יצא) וא"ת הא לעיל אמר דשאר מצוות ילפינן מקריאת שמע כגון תרומה ומגילה וברכת המזון וי"ל
דרב יוסף פליג אסוגיא דלעיל .עכ"ל .וכוונתם להקשות הרי לעיל דימינו שאר ברכות לקריאת
שמע ולרבי יוסי מעכב אף בדיעבד וכיצד אמר רב יוסף שבשאר מצוות דברי הכל יצא .ותירצו
שרב יוסף חולק על כל מהלך הגמרא לעיל ולדעתו כל מחלוקת התנאים בק"ש בלבד ,אבל בשאר
ברכות לכולי עלמא יצא ,אף לרבי יוסי .וע"ע בחידושי הרשב"א .ויש להתבונן בכל האמור דבשלמא
לדעת רבי יוסי שבק"ש צריך להשמיע לאוזנו ומעכב אף בדיעבד משום שנאמר בה שמע וכן לר"מ
(ולרבי יהודה לצד אחד) שאף לכתחילה אין צריך להשמיע לאוזנו שהעיקר היא הכוונה ,אבל לדעת
רבי יהודה ורבו רבי אלעזר בן עזריה מנין למדו שיש להשמיע לאוזנו רק לכתחילה ולא בדיעבד?
