Page 90 - Step and repeat document 1
P. 90
'ג ןמיס -הבשחמב הרות דומלת תוצמ םימייקמ םאה תורת חכם צ
וכתב הטור בהלכות קריאת שמע (או"ח סי' סב סע' ג') וז"ל :וצריך להשמיע לאוזנו מה
שמוציא מפיו ,לא השמיע לאוזנו יצא ובלבד שיוציא בשפתיו ,אבל בהרהור
שמהרהר בלבו אינו יוצא דהרהור לאו כדיבור דמי לצאת ידי קריאה .עכ"ל .וכתב
מרן הב"י שמקורו בגמרא ברכות (דף טו ).תנן הקורא את שמע ולא השמיע לאוזנו
יצא ,רבי יוסי אומר לא יצא ,ואיפסקא בגמרא הלכתא כמאן דמיקל .וכ"כ הב"ח
(שם) דהלכה כרבי יהודה שיצא ,ד"שמע" לא בא ללמד שצריך להשמיע לאוזנו אלא
בא ללמד "בכל לשון שאתה שומע" כרבנן שבסמוך ,מיהו מודה רבי יהודה
שלכתחילה צריך להשמיע לאוזנו מדרבנן ודלא כרבי מאיר שאפילו לכתחילה אין
צריך .וכן פסק מרן הש"ע (סי' ס"ב סע' ג') וז"ל :צריך להשמיע לאוזנו מה שמוציא
בפיו ואם לא השמיע לאוזנו יצא ובלבד שיוציא בשפתיו .ולעניין ברכת המזון כתב
הטור (סי' קפה) וז"ל :וצריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא בשפתיו ומיהו אם לא
השמיע לאוזניו יצא ובלבד שיוציא בשפתיו .ומרן הב"י הביא דברי הגמרא .ובש"ע
(שם סע' ב') פסק וז"ל :וצריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא בשפתיו ומיהו אם לא
השמיע לאוזניו יצא ובלבד שיוציא בשפתיו .עכ"ל .ולעניין שאר ברכות פסק מרן
הש"ע (סי' רו סע' ג') וז"ל :וצריך להשמיע לאוזניו ואם לא השמיע לאוזניו יצא ובלבד
שיוציא בשפתיו .עכ"ל .וע"ע בזה במשנה ברורה ובכף החיים .והעולה מכל האמור,
שבקריאת שמע ,ברכת המזון ושאר ברכות לכתחילה ישמיע לאוזניו ובדיעבד אף
אם לא השמיע לאוזניו יצא ובלבד שיחתך בשפתיו .ואם הרהר בלבו בלבד לא יצא
ומ"מ כיוון שלדעת הרמב"ם יצא בהרהור (חוץ מק"ש) דעת מהר"ח בן עטר זיע"א
בספרו ראשון לציון שלא יחזור ויברך שבברכות דרבנן אמרינן ספק ברכות להקל
אומנם בברכת המזון כשהיא מהתורה כגון ששבע יחזור ויברך שספק דאוריתא
לחומרא .ודעת מהרי"ח סופר זצ"ל בספרו כף החיים (סי' קסז אות נח) ומרן הגר"ע
יוסף זצ"ל בשו"ת יבי"א (ח"ד סי' ג' אות יז) שיכול לחזור ולברך גם בברכות דרבנן
ועיין במה שכתבנו בזה בהערה5.
.5הנה בספר ראשון לציון למהר"ח בן עטר זיע"א ברכות (דף טו ):כתב שדעת הרמב"ם והסמ"ג
שבכל הברכות חוץ מק"ש הרהור כדיבור והוסיף שם וחידש דלמאי דקימ"ל ספק ברכות להקל,
א"כ היכן שבירך בליבו ולא הוציא בשפתיו יש לדון אם יחזור ויברך או שספק ברכות להקל.
וכתב שבברכות דאורייתא כגון ברכת המזון ,שאם נקל בברכה נמצא שמבטל מצוה דאורייתא ,לזה
צריך לחזור ולברך ,ובשאר ברכות שהם מדרבנן אם ברך בליבו ולא הוציא בשפתיו אין לחזור
ולברך .וממה שפסק מרן הש"ע בברכת המזון שצריך לחזור ולברך אין ללמוד לשאר ברכות שהם
דרבנן .עכת"ד .והנה מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בשו"ת יבי"א (ח"ד סי' ג' אות יז) הביא דברי מהר"ח בן
עטר זיע"א בספרו ראשון לציון הנ"ל וכתב להקשות על דבריו בדעת מרן הש"ע והוכיח שאף
