Page 87 - Step and repeat document 1
P. 87
תורת חכם 'ג ןמיס -הבשחמב הרות דומלת תוצמ םימייקמ םאה פז
והעולה מהסוגיא שרב חסדא פוסק הלכה כרבי יהודה שבקריאת שמע צריך
להשמיע לאוזנו לכתחילה ובדיעבד אף אם לא השמיע לאוזנו יצא .ורב
יוסף פסק שבשאר ברכות לכו"ע אם לא השמיע לאוזנו יצא אלא שלכתחילה
לדעת רבי יוסי ורבי יהודה אליבא דרבי אלעזר בן עזריה יש להשמיע לאוזנו
ולדעת רבי מאיר אין צריך להשמיע לאוזנו אף לכתחילה .ועיין להלן כיצד פסקו
הראשונים ומרן הש"ע.
אם הרהור כדיבור דמי
ב .וכעת נבוא לחקור אם הרהור כדיבור דמי או לא 2.הנה בגמרא ברכות (דף כ'):
נחלקו בדבר רבינא ורב חסדא ,רבינא אמר הרהור כדיבור דמי ורב חסדא אמר
הרהור לאו כדיבור דמי 3.ונחלקו הראשונים כיצד יש לפסוק להלכה .דעת הרא"ש
וכן יש להקשות על דברי רב יוסף שמבאר שבשאר ברכות יש להשמיע לאוזנו רק לכתחילה ואינו
מעכב בדיעבד ומנין לחלק בין בדיעבד ובין לכתחילה?
ומצאתי בחידושי הרשב"א שהקשה כן בשם הראב"ד וז"ל :לרב יוסף דאמר דבדיעבד יצא והסכת
ושמע ישראל בדברי תורה כתיב ,א"כ לכתחילה למה צריך להשמיע לאוזנו .ותירץ ,דהא דאמרינן
בדברי תורה כתיב ,בהסכת לחודיה קאמר ,כלומר הסכת כדי שתקיים אותם ,אבל שמיעת האוזן צריך
לכתחילה משום דכתיב ושמע .וגבי ק"ש פליגי ,דרבי יוסי סבר כיוון דבשאר מצוות נמי לכתחילה
צריך שמיעת האוזן מדכתיב ושמע א"כ שמע ישראל דכתיב גבי ק"ש למה לי ש"מ לעיכובא ורבי
יהודה סבר שמע דכתיב לגבי ק"ש בכל לשון שאתה שומע הוא ,ושמיעת האוזן לכתחילה נפקא
לן משאר כל המצוות דכתיב ושמע .והרשב"א עצמו הקשה על דברי הראב"ד וכתב לבאר וז"ל:
אלא שנצטרך עוד לומר דבהסכת ושמע גופיה פליגי ,דרבי יוסי ורבי יהודה משמיה דרביה דרשי
"ושמע" להשמיע לאוזנך ולכתחילה ,ורבי יהודה משמיה דנפשיה ורבי מאיר ,לא דרשי לה כלל
אלא לדברי תורה ,כלומר "הסכת וקבל" .ובשמע ישראל נמי פליגי דרבי יהודה דריש מינה שמיעת
האוזן ולכתחילה ,ורבי מאיר מוקי לה לכל לשון שאתה שומע ,אבל השמעת האוזן לא צריכה כלל
דכתיב על לבבך אחר כוונת הלב הדברים אמורים .עכ"ל.
.2הרהור הוא מחשבת הלב ונקרא בפי חז"ל הרהור והוא לשון התרגום ולא תתורו אחרי לבבכם,
הרהור לבכון .כי בשרירות לבי אלך ,ארי בהרהור לבי אנא אזיל .ספר בית יוסף על מסכת ברכות
(דף כ' .):ולכאורה נראה שהמחשבה היא העיקר ,והדיבור הוא תוצאה של המחשבה ובנידון דידן נחלקו
האם בהרהור לבד סגי או שצריך אף שיוציא מפיו.
.3הנה במשנה ברכות (דף כ' :):בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ועל המזון
מברך לאחריו ואינו מברך לפניו .רבי יהודה אומר מברך לפניהם ולאחריהם .ובגמרא אמר רבינא
זאת אומרת הרהור כדיבור דמי ,דאי סלקא דעתך לאו כדיבור דמי ,למה מהרהר? אלא מאי הרהור
כדיבור דמי ,יוציא בשפתיו? כדאשכחן בסיני .ורב חסדא אמר הרהור לאו כדיבור דמי ,דאי סלקא
דעתך הרהור כדיבור דמי יוציא בשפתיו ,אלא מאי ,הרהור לאו כדיבור דמי ,למה מהרהר? אמר רבי
אלעזר כדי שלא יהו כל העולם עוסקין בו והוא יושב בטל ,וכו' ,אלא ק"ש וברכת המזון דאורייתא
