Page 92 - Step and repeat document 1

‫'ג ןמיס ‪ -‬הבשחמב הרות דומלת תוצמ םימייקמ םאה תורת חכם‬ ‫צב‬

‫מצות תלמוד תורה האם צריך שישמיע לאוזניו או שדי אפילו במחשבה‬

‫ג‪ .‬ואחרי הודיע אותנו אלוקים כל זאת יש לנו לחקור האם גם במצות תלמוד‬
‫תורה בעינן שישמיע לאוזנו או לפחות יחתך בשפתיו או שמא במצות תלמוד‬
‫תורה הרהור כדיבור דמי‪ ,‬ואף אם נאמר דהרהור לאו כדיבור דמי‪ ,‬שמא במצות‬

‫תלמוד תורה הלימוד במחשבה ובהרהור הוא מצוה בפני עצמה‪.‬‬

‫ונראה שהגדרת מצות תלמוד תורה כיצד תעשה שנויה במחלוקת הפוסקים וגם‬
‫כאן נפתח בדברי הגמרא ברכות (דף טו‪ ):‬הנ"ל ששם נחלקו התנאים במצות‬
‫קריאת שמע ובשאר ברכות אם צריך להשמיע לאוזנו ואם מעכב בדיעבד ובסוף‬
‫הסוגיא הובאו דברי רב יוסף שאמר‪ :‬מחלוקת בקריאת שמע דכתיב שמע ישראל‪,‬‬
‫אבל בשאר מצוות (בכל הברכות‪ ,‬רש"י) דברי הכל לא יצא דכתיב הסכת ושמע ישראל‪.‬‬
‫מיתיבי לא יברך אדם ברכת המזון בליבו (פירוש‪ ,‬שקורא ואינו משמיע לאוזנו) ואם בירך‬
‫יצא‪ ,‬אלא אי איתמר הכי איתמר‪ ,‬אמר רב יוסף מחלוקת בקריאת שמע דכתיב‬
‫שמע ישראל אבל בשאר מצוות דברי הכל יצא‪ ,‬והכתיב הסכת ושמע ישראל?‬
‫ההוא בדברי תורה כתיב‪ .‬ופרש"י ההוא‪ ,‬הסכת ושמע בדברי תורה כתיב כדאמרינן‬
‫בפרק הרואה (דף סג‪ ):‬כתתו עצמכם על דברי תורה‪ .‬וכתב הפני יהושע שלכאורה‬
‫נראה מדברי רש"י דהשתא הדר ביה רב יוסף מהאי דרשה דדריש הסכת ושמע‬
‫לעניין להשמיע לאוזנו‪ ,‬ואפילו בדברי תורה אינו צריך‪ .‬והקשה דלשון הסוגיא לא‬
‫משמע כן וכו' וכתב לכך נראה דלמסקנא נמי בדברי תורה צריך "להשמיע לאוזנו‬
‫אפילו בדיעבד" תדע שכן הוא כדמשמע בפרק כיצד מעברין (עירובין דף נד‪ ).‬בעובדא‬
‫דברוריה דביתהו דר"מ ומשמע דאפילו בלחש אסור ללמוד אלא בכל רמ"ח איבריו‬
‫ואתיא לה מקרא ומייתי נמי במעשה דתלמידו של ר"א שהיה שונה בלחש ושכח‬

‫אם כן יכול להימלך ולחזור ולברך ואין כאן ברכה שאינה צריכה שהרי נמלך‪ .‬ולמדנו יסוד שכל‬
‫שיכול לסלק את הברכה הראשונה על ידי שימלך שוב אין בברכתו השניה ברכה לבטלה או ברכה‬
‫שאינה צריכה‪ .‬וע"ע בזה בהליכות עולם (ח"א עמ' שמו)‪ .‬ועיין בשו"ת יחוה דעת (ח"ד סי' לא) שמטעם‬

‫זה שהעונה אמן הרי כמברך עצמו אין לענות אחר ברכה השנויה במחלוקת הפוסקים‪.‬‬

‫ועיין עוד בספר כף החיים סופר (סימן קפה אות ה') שכתב בשם המאמר מרדכי שבמקום שיש ספק‬
‫אם ברך או לא‪ ,‬טוב ונכון להרהר הברכות בלבו שיוצא לפחות לדעת הרמב"ם והסמ"ג ואין כאן‬
‫חשש ברכה לבטלה כיוון שאינו מוציא בשפתיו‪ .‬והוסיף שכן כתבו עוד אחרונים והביא ראיה לכך‬
‫מדברי רבנו האר"י ז"ל שסדר כמה שמות לכוון בתפילה ואלו השמות אסור לאומרם בפה כידוע‬
‫ואפ"ה עושים פרי למעלה בכוונה בלבד וא"כ משמע מזה שדבר שאסור לאומרו בפה מותר בכוונה‬
‫ועושה פרי למעלה וא"כ ה"ה לספק ברכות להקל שמותר בהרהור ועושה פרי למעלה אם חייב‬

‫באותה ברכה‪ .‬ע"ש‪.‬‬