Page 55 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק ראשון‬ ‫‪40‬‬

‫המשיך להשתולל ולדרוש את האשמתם של היהודים‪ .‬המשך ההתערבויות החיצוניות‬
‫גרמו להוראות נוספות של מוחמד עלי להפסיקן‪93.‬‬

‫העובדה שפיאריץ הביא אתו לדמשק מכתב מסגן הקונסול הבריטי העלתה אצל‬
‫חוקרים רבים את הסברה שהמעורבות של המיסיון האנגלי בירושלים‪ ,‬בנושא עלילת‬
‫דמשק‪ ,‬הייתה קשורה גם לקונסוליה הבריטית בעיר וכי הקמת הקונסוליה הייתה‬
‫קשורה ברעיונות מילנריסטיים שהוביל הלורד שפטסבורי‪ ,‬הרוזן השביעי לבית‬
‫שפטסבורי (‪ ,)1885–1801‬ששמו אז היה אנטוני אשלי קופר‪ 94.‬הוא העביר רעיונות‬
‫אלה גם לפלמרסטון‪ ,‬שר החוץ הבריטי באותו זמן‪ ,‬וכל אלה נבעו מרעיון שיבת‬
‫היהודים‪ ,‬שהחל מתחזק אז אצל שניהם‪ ,‬ומטרתו הייתה גם לסייע ליהודים לחזור‬
‫אל ארץ אבותם‪ 95.‬אך נראה שאין הדבר כך‪ .‬במאמר מפורט שכתב ורטה על הקמת‬
‫הקונסוליה הבריטית בירושלים הוא מוכיח שרעיון הקמת הקונסוליה עלה עוד קודם‬
‫לכן‪ ,‬בתקופת השלטון המצרי בעיר‪ ,‬בשנים ‪ ,1836–1834‬וזכה להתגשם בספטמבר‬
‫‪ ,1838‬עם מינויו של יאנג לתפקיד סגן הקונסול בירושלים‪ .‬כל זאת עוד לפני עלילת‬
‫דמשק‪ ,‬שהייתה כאמור ב־‪ .1840‬ורטה לא מצא שום היבט יהודי שהשפיע על הקמת‬
‫הקונסוליה בעיר‪ .‬מתן חסות ליהודים הייתה בירושלים רק אחר כך‪ ,‬בלי שום קשר‬
‫לרעיון שיבת היהודים לארץ־ישראל‪ ,‬עידוד עלייתם‪ ,‬או התעניינות במצב של יהודי‬

‫ארץ־ישראל ועתידם‪ ,‬וכן גם לא היה עניין של ניצור יהודים‪.‬‬
‫הגורמים העיקריים להקמת הקונסוליה הבריטית בעיר‪ ,‬לדעת ורטה‪ ,‬היו החשש‬
‫מהתחזקות החדירה הרוסית לירושלים והתבססותה של העמדה הצרפתית־קתולית‪,‬‬
‫שהייתה חזקה בעיר כבר קודם לכן‪ .‬לדבריו‪ ,‬בהיסטוריוגרפיה הציונית ובספרים על‬
‫תולדות הארץ והיישוב‪ ,‬שראו אור לאחר "הצהרת בלפור"‪ ,‬נכתב שהקמת הקונסוליה‬
‫הבריטית בירושלים במועד מוקדם כל כך הייתה משום צעד אוהד של ממשלת‬
‫בריטניה והציבור הבריטי לרעיון הציוני כבר באותה העת‪ .‬לדעתו פרשנות זו מקורה‬
‫כנראה ביומנו של הלורד שפטסבורי‪ ,‬ושל קטע ממנו שהובא במקורות רבים‪ .‬שם כותב‬
‫שפטסבורי שהוא היה זה ששכנע את פלמרסטון להקים את הקונסוליה בירושלים‪,‬‬
‫וכל זאת בגלל הרעיונות המילנריסטיים שלו‪ .‬ורטה מנסה להסביר כיצד פרשנות זו‬
‫של דברי שפטסבורי‪ ,‬שאינם מדויקים‪ ,‬גרמה למחשבה המוטעית שהבריטים קבעו‬

‫פרנקל‪ ,‬דם ופוליטיקה‪ ,‬עמ' ‪ .117–116‬גם שם הערכה על תרומתו של הקונסול האוסטרי‬ ‫‪9 3‬‬
‫באלכסנדריה לאוריאן לנושא‪.‬‬ ‫‪9 4‬‬

‫בעקבות כתבי ורטה‪ ,‬אקרא לו גם אני בשם שפטסבורי‪ ,‬אף על פי שקיבל תואר זה רק ב־‪.1851‬‬ ‫‪9 5‬‬
‫לעומתו פרנקל משתמש תמיד בשם הלורד אשלי‪ ,‬השם שבו נקרא בזמן האירועים המוזכרים‬
‫כאן‪ .‬על האיש ראו גם פרי‪ ,‬נשיאים ורוח‪ ,‬לפי המפתח‪ .‬על שפטסבורי ראו גם פולובצקי‪,‬‬
‫אינטלקטואלים ויקטוריאנים‪ ,‬עמ' ‪ ;2–1‬אליאב‪ ,‬מבחר תעודות מהקונסוליה הבריטית‪ ,‬עמ'‬

‫‪.28–27‬‬
‫פרנקל‪ ,‬דם ופוליטיקה‪ ,‬עמ' ‪ .305‬שפטסבורי הוא כנראה זה שקבע שתחום שיפוטו של סגן‬
‫הקונסול בירושלים יהיה על כל ארץ־ישראל בגבולותיה הקדומים‪ ,‬המקראיים‪ .‬וראו שם גם‬

‫הערה ‪.31‬‬