Page 51 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק ראשון‬ ‫‪36‬‬

‫מקובל על הכול‪ .‬נקבע כי סוריה וארץ־ישראל יישארו בשלטון מצרים‪ .‬איברהים פחה‬
‫היה למושלו הכללי של אזור הכיבוש ומושבו נקבע בדמשק‪78.‬‬

‫מצרים וצרפת הסכימו להסכם שנחתם‪ ,‬וקיוו שמעצמות אירופה האחרות —‬
‫אנגליה‪ ,‬רוסיה ואוסטריה — שהסכימו לו גם הן‪ ,‬יקבלו את שליטת מצרים באזור‬
‫סוריה ויראו בה עובדה מוגמרת‪ .‬אך למעצמות האחרות היו אינטרסים אחרים במזרח‬
‫התיכון והן חיכו למועד מתאים שיאפשר להן לדחוק בחזרה את מצרים מאזור סוריה‪.‬‬
‫לעומתן שאפה צרפת שאזור סוריה רבתי ימשיך להישאר בשלטון מצרים‪ ,‬שהיה‬
‫כאמור בהשפעתה‪ .‬מאז תקופת נפוליאון קבעו ממשלות פריס כי עליית כוחו של‬
‫מוחמד עלי ושל המדינה המצרית היא אינטרס ראשון במעלה עבור צרפת‪ .‬אלא‬
‫שבמהלך תקופת השלטון המצרי פרצו מרידות מקומיות בארץ־ישראל‪ ,‬בחורן ובהר‬
‫הלבנון‪ .‬גם מוסלמים מאזור שכם‪ ,‬דרוזים ונוצרים מרונים העמידו בספק את יציבותו‬
‫של הסדר החדש‪ .‬בשנת ‪ 1839‬חזר ופרץ מרד בקרב התושבים המקומיים‪ ,‬ובעקבותיו‬
‫פלש הצבא העות'מאני לצפון סוריה‪ .‬הוא נהדף‪ ,‬והצבא המצרי נחל ניצחון מכריע‬
‫בנציבין‪ .‬ב־‪ 27‬ביולי ‪ 1839‬הודיעו שגרירי המעצמות הגדולות באיגרת משותפת כי‬
‫הסכסוך בין הסולטן העות'מאני לבין שליט מצרים היה לבעיה בין־לאומית‪ .‬אנגליה‬

‫ורוסיה עשו אפוא יד אחת נגד צרפת‪ ,‬שהתייצבה לימין מצרים‪79.‬‬

‫העמדה הצרפתית הנוצרית־קתולית על העלילה‬

‫בשיאו של הסכסוך‪ ,‬שאיים לסבך במלחמה לא רק את סוריה אלא אפילו את אירופה‪,‬‬
‫בנובמבר ‪ 1839‬הגיע לדמשק‪ ,‬הבירה המנהלית של סוריה הכבושה בידי מצרים‪,‬‬
‫השגריר הראשון בסוריה‪ ,‬הרוזן רטי־מנטון‪ .‬תפקידו היה לבצר את ההשפעה הצרפתית‬
‫באזור ולהשתמש בה כדי לסייע בחיזוק שליטתו של מוחמד עלי על האוכלוסייה‬
‫התוססת‪ .‬שלושה חודשים אחר כך נחתה עליו פרשת האב תומס‪ ,‬שנעלם עם משרתו‪.‬‬
‫לדעת רוב חוקרי פרשת דמשק היה הקונסול הצרפתי הרוזן רטי־מנטון מעורב עמוקות‬
‫בהתפתחות העלילה ועמד מאחוריה‪ ,‬כשהוא נעזר בנזירים נוצרים ובאישים קתולים‪,‬‬

‫אך גם בבני עדות אחרות בעיר‪80.‬‬
‫להלן שחזור מהלך האירועים של התפתחות העלילה מתחילתה‪ :‬ביום רביעי ‪5‬‬
‫בפברואר ‪ 1840‬נעלמו האב תומס ומשרתו‪ .‬ביום שישי ‪ 7‬בחודש הלך המתורגמן וציר‬
‫הקונסוליה הצרפתית אל המושל הכללי של סוריה‪ ,‬שריף פחה‪ ,‬כדי למסור על היעלמם‬

‫בהמשך שנות השלטון המצרי העביר איברהים פחה את מפקדתו למקומות אחרים‪ ,‬וב־‪,1840‬‬ ‫‪ 78‬‬
‫שנת עלילת דמשק‪ ,‬הייתה מפקדתו מחוץ לעיר‪ ,‬קרוב לאזור הגבול עם טורקיה‪.‬‬
‫פרנקל‪ ,‬דם ופוליטיקה‪ ,‬עמ' ‪ ,32–31‬וראו המקור המצוין שם על קרב נציבין‪.‬‬ ‫‪7 9‬‬
‫‪8 0‬‬
‫ברור‪ ,‬עלילת דמשק‪ ,‬עמ' ‪ .269–267‬ברור כותב כי רטי־מנטון איחד את כל הקבוצות הנוצריות‬
‫בעיר בנושא עלילת הדם‪ .‬הוא מציין את שלושת המנזרים הלטיניים־קתוליים שהיו בעיר‪.‬‬
‫הקטן שבהם היה זה של הקפוצ'ינים‪ .‬שם גם פרטים אישיים על הנזיר תומס‪ .‬וראו גם פרנקל‪,‬‬

‫שם‪ ,‬עמ' ‪ ,62‬והמקורות שם‪.‬‬