Page 47 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 47

‫פרק ראשון‬                                                                                       ‫‪32‬‬

‫לדרך הטבע‪ ,‬יש לראותם בירושלים‪ .‬יש לראות את הבעלים החוקיים של יהודה‬
‫כשהם עבדים וזרים בארצם הם‪ ,‬יש לראותם מצפים‪ ,‬בתוך כל מיני השעבוד‪,‬‬
‫לבוא המלך הצריך לשחררם‪ .‬נמחצים ע"י הצלב‪ ,‬שחרץ את דינם הנטוע מעל‬
‫לראשיהם‪ ,‬חבויים ליד המקדש שממנו לא נותרה אבן על אבן‪ ,‬הם חיים בעוורונם‬
‫המצער‪ .‬הפרסים‪ ,‬היוונים‪ ,‬הרומאים נעלמו מעל פני הארץ; ועם קטן‪ ,‬שראשיתו‬
‫קדומה מזה של העמים הגדולים הללו‪ ,‬קיים עדיין מבלי שיטמע בתוך חורבות‬
‫מולדתו‪ .‬אם דבר מה הנוגע לאומות יש לו אופי של נס‪ ,‬הננו חושבים שאופי זה‬

                                                                        ‫מצוי כאן‪67.‬‬

‫חשוב לציין כי בצרפת‪ ,‬בשנות שלטונו של נפוליאון‪ ,‬החל עולה לאין ערוך משקלו‬
‫היחסי של היסוד הפוליטי־אקטואלי על פני היסוד התאולוגי‪ .‬התקוות לשיבת ישראל‬
‫נמצאו שם בעיקר במחנה הקתולי המתקדם‪ .‬לעומת זאת באנגליה התפתח רעיון שיבת‬
‫ישראל כבר במאה השמונה עשרה‪ ,‬ללא קשר ישיר לפולמוס על המעמד החוקי של‬
‫היהודים‪ .‬באנגליה הפכה האמונה בשיבת ישראל לציפייה מילנריסטית‪ ,‬שלפעמים אף‬

                                          ‫שימשה בסיס להצעות ולתכניות פוליטיות‪68.‬‬
‫על פי הרעיון המילנריסטי‪ ,‬מלכות אלף השנים של ישו עלי אדמות לא תוכל‬
‫להתחיל עד שהעם היהודי יתקבץ מחדש בממלכתו ויהיה נכון סוף־סוף לקבל את‬
‫ישו למשיח‪ .‬לרעיון המילנריסטי הייתה היסטוריה ארוכה ורצופה באנגליה‪ ,‬שראשיתה‬
‫בתקופת הרפורמציה‪ .‬התנ"ך‪ ,‬ולא ההיררכיה הכנסייתית‪ ,‬התקבל בחוגים רחבים כמקור‬
‫האולטימטיבי של הסמכות הדתית‪ .‬רבים סברו שאם קריאה פשוטה בכתבי הקודש‬
‫מאפשרת לחזות מראש את גורלה של האנושות‪ ,‬הרי שמסקנה מדהימה כל כך‪ ,‬ולעתים‬
‫כופרת בעיקר‪ ,‬עשויה בהחלט להיות בלתי נמנעת‪ .‬על סמך פסוקים רבים בתנ"ך‬
‫ובברית החדשה התגבשה בכנסייה האנגליקנית מסורת רצופה שקישרה את בוא עידן‬
‫המילניום עם כינונה מחדש של מלכות יהודית בישראל‪ .‬ישו הנוצרי מוכתר בירושלים‪,‬‬
‫משלים עם בני עמו כשהוא מוקף ב־‪ 12‬השליחים‪ ,‬ושולט על העולם למשך אלף שנים‬
‫עד מלחמת גוג ומגוג ויום הדין‪ .‬המהפכה הצרפתית ומלחמות נפוליאון שבו ושינו‬
‫את פני האסכטולוגיה בכלל והרסטורציוניזם בפרט והפכו אותם מעיסוקים אזוטריים‪,‬‬
‫כפי שהיו עד למאה השמונה עשרה‪ ,‬לבעיה שהחלה מעסיקה את המוני העם‪ .‬פלישת‬
‫נפוליאון לארץ־ישראל‪ ,‬הכרזתו כביכול באוזני היהודים להבטחת תמיכתו בשובם‬
‫לארץ הקודש וכינוס הסנהדרין בפריס ב־‪ 1807‬היו כולם אירועים שלכאורה עלו בקנה‬

                             ‫אחד עם הפירושים המילנריסטיים שניתנו לעם היהודי‪69.‬‬

‫מדברי שאטובריאן עולה הערצה רבה לעם היהודי‪ ,‬אך גם מודגש שהם "מפוזרים בעולם‬                       ‫‪6	 7‬‬
‫בהתאם לדבר ה'"‪ ,‬ו"נמחצים על־ידי הצלב שחרץ את דינם"‪ .‬על רשמיו ששימשו אב־טיפוס‬
‫לגישה הרומנטית־שמרנית כלפי היהודים ואמונתם המשיחית‪ ,‬ראו מבורך‪ ,‬שאלת המשיח‪ ,‬א‪,‬‬                   ‫‪6	 8‬‬
                                                                                                ‫‪6	 9‬‬
                                                                                  ‫עמ' ‪.103–102‬‬
      ‫פירוט בנושא זה ראו ורטה‪ ,‬רעיון שיבת ישראל; רוז‪ ,‬מאמרי ורטה‪ ,‬ושם גם בהקדמה‪.‬‬

                    ‫על המילנריזם ראו פרנקל‪ ,‬דם ופוליטיקה‪ ,‬עמ' ‪ ,303–299‬והמקורות שם‪.‬‬
   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52