Page 57 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 57

‫פרק רביעי‬  ‫‪56‬‬

‫)ירמיה בט‪,‬בו(‪ .‬ראה במיוחד בסיפור על הופעת בן הנביאים‪ ,‬הבא למשוח את‬
‫יהוא למלך )מל״ב ט(; עמיתיו של יהוא מקשים עליו ״מדוע בא המשוגע הזה‬
‫אליך״)פס‪ ,‬יא(‪ ,‬ולשון זו מזכירה את דברי אביש‪ :‬״למה תביאו אותו אלי‪ .‬חסר‬

              ‫משוגעים אני כי הבאתם את זה להשתגע עלי הזה יבוא אל ביתי״‪.‬‬
‫מבין כל פעולותיו המוזרות של דוד אפשר לראות בהתוויה‪ ,‬מתן סימנים על‬
‫השער‪ ,‬פעולה נבואית‪ .‬השווה יחזקאל ט‪,‬ד־ו‪ :‬״ויאמר ה׳ אליו עבור בתוך העיר‬
‫בתוך ירושלים והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל‬
‫התועבות הנעשות בתוכה‪ .‬ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו והכו אל תחוס‬
‫עינכם ואל תחמלו‪ ...‬ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו‪...‬״‪ .‬פעולתו של דוד‬
‫אף מזכירה את המעשה בדניאל המפענח את הכתובת שעל הקיר)דניאל ה‪,‬ה‬
‫ואילך(‪ .‬גם הפועל ״ויתהלל״‪ ,‬המציין בסיפורנו את התנהגותו של דוד‪ ,‬מופיע‬

              ‫בהקשר נבואי‪ :‬״מפר אותות בדים וקוסמים יהולל״)ישעיה מד‪,‬כה(‪.‬‬
‫בהתחפשו לנביא אין דוד מבקש איפוא לערער את בטחונם של הפלישתים‬
‫ביחס לזהותו‪ ,‬ולעורר אותם לחשוב שמא אין הוא דוד‪ .‬כל מבוקשו הוא‬
‫שייווכחו לדעת שמעתה אין הוא לוחם מסוכן העומד בראש צבא אלא נביא‬
‫בנביאים‪ ,‬משוגע במשוגעים‪ .‬ואכן לאכיש‪ ,‬המשתכנע מכנות המחזה‪ ,‬אין חפץ‬
‫בדוד‪ .‬די לו במשוגעים־בנביאים המסתופפים בחצרו ואוכלים לחם חסד על‬
‫שולחנו‪ :‬״חסר משוגעים אני כי הבאתם את זה להשתגע עלי‪...‬״ )פס‪ ,‬טז(‪.‬‬
‫הפירוש ״הנבואי״ של הסיפור מניח איפוא מצב חברתי שבו אין בית מלוכה‬

                                                                                      ‫ללא נביאי חצר‪.‬‬

‫נעבור עתה אל סיפורי התנבאותו של שאול ונזכיר תחילה את סיפור פגיעתה‬
‫של הרוח הרעה‪ .‬הרוח המבעתת את שאול מעם ה‪) ,‬שמ״א טז‪,‬יד( מביאה‬
‫לפגישתם הראשונה של שאול ודוד; דוד‪ ,‬כזכור‪ ,‬התבקש לען לפני שאול כדי‬
‫להסיר מעליו את השפעת הרוח )פס‪ ,‬טו־בג(‪ .‬קנאת שאול בדוד על הרבבות‬
‫שנתנו לו הנשים)יח‪,‬ח( מעוררת את שנאתו)פס‪ ,‬ט(‪ .‬למחרת הוא מבקש להכות‬
‫את דוד בחניתו כשהוא נתון לאחיזתה של רוח אלוהים רעה המזוהה במפורש‬
‫כהתנבאות‪ :‬״ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך‬
‫הבית‪ ...‬ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר‪...‬״ )פס‪ ,‬י־יא(‪ .‬פעם‬
‫נוספת מטיל שאול את החנית בדוד בשעה שנחה עליו הרוח הרעה )שמ״א‬
‫יט‪,‬י(‪ .‬והנה‪ ,‬אם התנבאות שאול‪ ,‬המתבטאת ברוח הרעה‪ ,‬מסכנת את דוד הנס‬
‫מלפניו‪ ,‬הרי התנבאותו המדומה של דוד‪ ,‬שגעונו בחצר אכיש‪ ,‬מצילה את חייו‪.‬‬
‫ועוד עוסקים בהתנבאות שאול שני הסיפורים המסתיימים באימרה־בשאלה‬
‫״הגם שאול בנביאים״‪ .‬הראשון שבהם מציג את התנבאותו של המלך שאול‬
‫באור נאצל‪ ,‬ראיה להפיכתו לאיש אחר הראוי למלוכה מכוחה של רוח ה׳‬
‫הצולחת עליו)שמ״א י‪ ,‬פס‪ ,‬ה־ו‪,‬י־יג(‪ .‬הסיפור השני)יט‪,‬יט־בד(‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62